הצדיקים הבהירים (א) מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל

מול קלקולי החיים” ניתן להגיב בשני אופנים. אפשר לקצוף” לגנות ולהתגונן” זאת היא דרכם של הצדיקים הבינוניים” המתייראים הרבה מהרע ומזדעזעים למראה ההרס הרוחני והמציאותי. לעומתם קיימת גישתם של הצדיקים הרואים תמיד את יד ה’ המנהלת את מערכות תנועות הנפש האנושית:
“הצדיקים הבהירים” שרואים את כל העולם נידון בטוב” הם מזככים את הכל- מצד בהירות רעיונותיהם ומצד הזוהר של הטוב המיושר שבחפצם הטהור” הם מסלקים את כל קלקולי העולם ואת כל הרשעה מיסודם” (אורות התשובה טז” יב וכן להלן)
ניתן להבין את כל הקלקולים כפעולה הכרחית לקידום המגמה הא-להית:
“הם מעמידים את כל התכונה של הסכלות ושל הרשע של העולם בתור מסכים” שהם רק מתקנים את הזרחת האור” מכינם לו מקום שיוכל להאיר בעולם” אבל לא מקלקלים ולא מהרסים אותו”.
אבל הכרח זה אינו מובן לבעלי הנפש הבינונית” המסתפקים באור רוחני מועט:
“והדבר תלוי במידת האור עצמה” כי אורה קדושה מצומצמת הלא אינה צריכה סתומים כדי לאפשר את ההנאה מזיוה” ועל כך לגבי ערכה- כל גסות” כל נטיות חומריות” וקל וחומר כל רשעה וסכלות” הרי היא בעצמה דבר מקלקל” מעות ומחליא” והנשמה מיטשטשת על ידם” והנפש מתמלאה רוגז” חלי וקצף על מציאותם”.
ולעומתם:
“מה שאין כן גורל הצדיקים העליונים” בעלי ההשכלה האלהית הבהירה” נושאי טהרת הרצון” שהאור המבהיק העליון שוכן בהם” הם מכירים. שהאור הטהור הוא הרבה יותר גדול מכח העולם לשאת אותו” ואם כל זה מוכרח הוא להיות מאיר בעולם” והכרח הוא” מצד טבע העולם” שיהיו מסכים רבים להסתיר את האור” והמסכים הם הם הרשעה ונושאיה” ונמצא שכל אלה גם כן מכלל תיקון סדרו של עולם הם”.
ולא נותר אלא לנחם את הצדיקים הבינוניים הסובלים כל כך מחמת הרשע:
“ולכן כל עיקר גודל צערם הלא הוא ממה שמצטערים בעלי האור המצומצם” שאין בכוחם לראות איך כל הרשעה כולה איננה כי אם מסך המתקן את הזרחת האור. על כן אתי משיח לאתבא לצדיקיא בתיובתא”.