בחג השבועות אנו נפגשים עם שני הרועים הנאמנים של ישראל מראשית האומה ועד אחריתה. ממשה רבינו המנהיג את “עמו וצאן מרעיתו” של הקב”ה בתחילת דרכו ממצרים ובמדבר” עד לפתחה של ארץ ישראל” ודוד המלך שמנהיג את ישראל בלב הארץ בירושלים – ועד המלך המשיח שינהיג את ישראל ויאציל את רוחו הטובה על העולם כולו מירושלים “כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”.
שני המנהיגים הגדולים של עם ישראל היו בתחילת דרכם רועי צאן. “ומשה היה רועה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר” (שמות ג א)” וגם דוד” “ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן” (שמואל א יז לד). כידוע רעה משה רבינו במסירות ובנאמנות את העדר וכאשר הבחין שאיבד גדי קטן יצא לחפש אותו עד שמצאו והחזירו. הוא השגיח על כל העדר ועל כל פרט ופרט. כזה הוא רועה נאמן” דואג לכלל ולפרט.
דוד” בבואו לשכנע את שאול שיכול לנצח את גלית” מספר לו כיצד הרג את הארי ואת הדוב והמית אותם בשעה שבאו לטרוף מהעדר “והיה הפלישתי הערל הזה כאחד מהם” (שמואל א יז לו).
משה רבינו הרועה והמנהיג את ישראל בראשית דרכו” מוסר נפשו וחייו על עם ישראל” ומטפל בהם כפי שטיפל בגדי האובד בחמלה ובאהבה. בעוד שדוד המלך מנהיג את ישראל בארץ ישראל כאשר הם מותקפים על ידי אויבים אכזריים “המחרפים מערכות אלקים חיים” ביוצאם נגד ישראל. הוא מתגלה כמנהיג לוחם אמיץ וחזק המכה ומכניע את אויבי ישראל כשם שעשה זאת לארי ולדוב.
שני המנהיגים הללו התגברו על משברים מבית וניצחו במלחמות מחוץ” מתוך אמונתם בנצח ישראל” בסגולת ישראל ובייעודם על ישראל כ”ממלכת כהנים וגוי קדוש”” אמונה אשר נתנה להם את הגבורה” העוז והנחישות לעמוד כנגד כל הקשיים והסיבוכים.
נכון לעכשיו” כאשר אויבינו זוממים לכבות את אור ישראל” לא יקום ולא יהיה” ובשעה שישנם סיבוכים מבית – כשחלק מהאומה עדיין רחוק מהשורשים ומן המסורת היהודית” וכתוצאה מכך נחלשה הזהות היהודית – אנו זקוקים מאד להנהגה חזקה וגדולה” לרועים נאמנים כמשה רבינו וכדוד המלך” שיחזקו את רוח האומה” וישיבו אותה לשורשים ולמסורת ישראל באהבה ובאמונה” ויעמדו כנגד אויבינו בעוז ובגבורה” מתוך כך נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו” אמן.
בברכת חג שבועות שמח
מהמצפה לישועה השלמה