היכן אלוקים?

שאלה: בני – בן החמש – שאל: היכן אלוקים? – האם לענות לו שאלוקים נמצא בשמים או לענות לו שאלוקים נמצא בכל מקום” “מלוא כל הארץ כבודו”?
תשובה: ילדים קטנים אינם בעלי יכולת הפשטה” הם אינם יכולים לקלוט מושגים מופשטים” כדוגמת: “אין סוף” או תארי השלילה של הרמב”ם. החשיבה שלהם היא מוחשית. לכן ציין הראי”ה קוק (עקבי הצאן” עמ’ קל)” שילדים מכירים את אלוקים כעצם (= כאובייקט). מכאן נובעת השאלה של בנך: היכן אלוקים? התשובה האמיתית היא שאלוקים איננו “ממוקם”” הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו” הוא מעל זמן ומקום. הוא מתגלה בעולם” בזמן ובמקום. אבל תשובה מעין זו היא מעל ומעבר להבנתו של ילד קטן. את תשובתנו אליו נצטרך לנסח במונחים מוחשיים. בכך נלך בדרכה של תורה שאף היא “דברה בלשון בני אדם”” כלומר: בבואה לתאר את אלוקים” לא התנסחה התורה בלשון פילוסופית מופשטת אלא השתמשה במונחים גשמיים. הרמב”ם מסביר ש”התורה דברה בלשון בני אדם” מפני שהיא פונה בין השאר אל ילדים” ו”הללו אין ביכולתם להבין את הדברים כהווייתם… לכן מגבילים אותם לקבל בקבלה [= מסורת] – לא כפי מהותה האמיתית – כל דעה נכונה שעדיף לקבלה כאמיתית וכל תפישה שכלית אשר הדעת מורה שהיא קיימת במציאות” לא לפי מהותן האמיתית” (מו”נ ח”א לג). כלומר” הילדים יקבלו את יסודות האמונה דרך מסורת הקבלה” בצורה גולמית ובעטיפה “ילדותית”” מפני שאינם מסוגלים לרדת לעומקם.
אבל מדגיש הרמב”ם (שם פרק לה)” שאל נטעה לחשוב שכל המושגים האמוניים הם בלתי מובנים לילדים ושאנחנו יכולים לתאר בפניהם את אלוקים בכל תמונה שהיא. לא ולא” “כשם שראוי לחנך את הילדים שהא-ל אחד ושאין ראוי לעבוד את זולתו” כן ראוי שיקבלו שא-ל אינו גוף ואין דמיון בינו לבין ברואיו כלל בשום דבר מהדברים” ואין מציאותו דומה למציאותם” ואין חייו דומים לחיי החי שבהם”. הוי אומר” למרות שאין לילדים כושר הפשטה” להשיג את כל המושגים על אמיתתם” הם צריכים לדעת שהא-ל הוא אחד ואינו גוף ככל הגופים. הוא איננו עוד עצם” עוד “גוף”” אלא הוא מעל זה. הא-ל איננו דומה לאף יצור. הרמב”ם מצפה מהילדים שיבינו זאת. באיזה גיל? הרמב”ם לא פירט” אבל מסתבר שדרישה זו אינה מופנית כלפי פעוטות.
עתה” נשוב אל השאלה: מה נשיב לילד קטן המבקש לדעת היכן אלוקים. על דברי רב נחמן ש”קטן היודע למי מברכין” מצרפים אותו לזימון” מספרת הגמרא (ברכות מח א) סיפור המבהיר כיצד בודקים האם הקטן יודע “למי מברכין”. אביי ורבא נשאלו בילדותם על ידי רבה “למי מברכין?”. הם השיבו שמברכים ל”רחמנא” [= לקדוש ברוך הוא]. המשיך רבה לתחקר אותם: והיכן הקדוש ברוך הוא יושב? רבא הצביע על התקרה” אביי יצא החוצה והצביע כלפי השמים. רבה התפעל מתשובתם ואמר: שניכם” מובטחים להיות תלמידי חכמים. פירש המהרש”א שרבה לא הסתפק בתשובתם הראשונה (שהם מברכים ל”רחמנא”)” מפני שהוא חשש שהם אינם יודעים מיהו “רחמנא” אלא מדקלמים את מה ששמעו מהוריהם. וגם כאשר אמרו שהוא יושב למעלה או בשמים” עדיין חשש רבה שאינם מבינים מה שהם אומרים אלא מחקים את הוריהם עד שאביי ורבא הצביעו כלפי מעלה.
למדים אנו מסיפור זה שרצוי שילד יניח שאלוקים יושב בשמים. תיאור מקום מושבו של הקב”ה בשמים מקורו הוא בתנ”ך עצמו: “יושב בשמים ישחק” ה’ ילעג למו” (תהלים ב ד)” “שיר המעלות אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים” (שם” קכג א). ומכאן לסדרת הביטויים המורגלים בלשוננו: יראת שמים” שם שמים” עול מלכות שמים” כבוד שמים” מורא שמים” מן השמים תנוחמו. בכל המונחים הנ”ל” המילה “שמים” מחליפה את המילה “אלוקים”.
ומדוע “מושיב” התנ”ך את הקב”ה בשמים? מפני שהשמים גבוהים למעלה מראשינו. הם זכים וטהורים” מעוררים השראה” וגבולותיהם אינם נראים לעין” הם מעבר לאופק. השמים נקלטים בעיני הילד כמשהו יפה” ענק” גבוה ובלתי נתפס. הם מעל המציאות המוחשית המורגשת מסביבנו. כך גם בפסוק “רם על כל גויים ה'” על השמים כבודו” (תהילים קיג ד) – אלוקים שבשמים הוא רם. הכרה זו מעוררת אצל הילד הערצה לאלוקים. לא פחד והכנעה אלא הערצה לעצם טהור” יפה וזך. מול אלוקים היושב בשמים הגדולים והרחבים אין הילד חש מאוּים אלא הוא מתמלא הערצה והתפעלות.
להשלמת הנושא” חשוב להזכיר שהערצת אלוקים היושב למעלה-למעלה בשמים איננה היחס המלא כלפי אלוקים. להערצת אלוקים צריך להוסיף גם את אהבת אלוקים. אלוקים איננו רם בלבד” אלא גם מיטיב” משפיע עלינו טובה וברכה. הוא גם רם וגם קרוב. להרגשת קרבת ה’ ולהכרה בטובו” אנחנו מחנכים את ילדינו באמצעות “מודה אני” ושאר הברכות.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.