אסתר אברהמי
ציפיות לקראת נישואין (ג’)
בשבוע שעבר” בדקנו מה נמצא “בתרמיל המסע”” בשלב ההכנה של הזוג לקראת הנישואין ומצאנו:
1- “החוזה הלא מדובר” 2- “אשליות”.
בהמשך למאמר הקודם” נבדוק עוד כמה אפשרויות:
2. הצורך בהשלמת צרכים נפשיים- בדרך כלל בני זוג נמשכים זה לזה” באופן מודע – מתוך בירור הרצון המשותף ובאופן לא-מודע – אל בן הזוג המנוגד והלא-מוכר. קיימת תחושת צורך לא-מודעת” להשלמת חוויות רגשיות שליליות מהעבר” דווקא על ידי בן/בת הזוג המנוגד. במהלך החיים” באינטראקציה הזוגית” כאשר יש “נגיעה” במקום הרגשי והכואב שלא טופל ולא נפתר” אותו כאב מהעבר” “מתעורר” ומושלך על בן הזוג” כאילו הוא מכאיב מחדש ועולה ציפיה/דרישה מבן הזוג” לפצות על החסר. משלא נעשה כמצופה” מגיעה אכזבה ושלל תחושות שליליות” שעלולות ליצור מריבות כואבות ביותר. שיחה גלויה המבררת את מערכת הרגשות” תביא להכרה מעמיקה בחוסרים הרגשיים ותיצור הבנה” חמלה ורגישות” כלפי ביטויי הכאב. מתוך כך” יהיה ניתן למלא את חסרונות העבר ויתרה מזאת – אף לצמוח מכך.
3. חוסר בשלות לנישואין” שמורכבת מ:
” קשיי התמודדות – בתקופה הפוסט מודרנית ילדים מתרגלים לקבל” כמעט מבלי לתת. ההורות המודרנית (בהכללה) רואה את הילדים במרכז. לכן כשהם גדלים ונישאים אין להם יכולת סבל וסבלנות. רוצים קל” מהר ועכשיו. חסר להם אמון בעצמם” שיוכלו להתמודד במשברי החיים. לכן התסכולים והניגודים שביניהם יהוו מכשולים” במקום אתגרי צמיחה. שיחות על הבעיה התרבותית והשלכותיה בחייהם” יש בכוחן להכין את בני הזוג להתמודדות נכונה יותר.
” הציפייה ליציבות – כשמגיעים למערכת יחסים זוגית” מצפים לקבל הכל מבן הזוג: ביטחון” הערכה” אהבה” נאמנות” תמיכה וכו’. מוכנים להתמודד ואפילו לתת” אך מצפים לקבל תמורה ובהקדם. שהרי: “שלא כמו במערכות יחסים אחרות” בן הזוג חייב להעניק לי. ואם לא” למה שאמשיך לתת..?”.
כאשר לומדים ומתכוננים לכך שאין פתרונות קסם” מגיעים יחד למסקנה שיציבות היא תוצאה של השקעה רצופה ומתמדת (לא בוויתור ותחושת קורבנוּת)” או-אז נהנים גם מההשקעה וגם מהתוצאות שיגיעו.
4. הידיעה שלכל תכונת אופי יש שני צדדים – לפני החתונה רואים בדרך כלל את החלק החיובי ולאחר החתונה גם את הצד שקשה לקבל. לדוגמא” הוא שקט ומאופק. לפני החתונה: “הוא רציני ומכבד…” אחרי החתונה: “הוא אדיש ולא איכפת לו.”
לפני החתונה: “היא שובבה ומלאה שמחת חיים”. אחרי החתונה: “היא לא שותקת רגע ולא נותנת מנוחה”…
לסיכום שלב “ההכנה לנישואין”:
בני זוג שנפגשים לצורך היכרות ובדיקת התאמה לנישואין” דומים בעיני בפגישות הראשונות לזוג שנוסע להתארח” כשהם לוקחים אתם בד”כ את בגדיהם היפים. כך הם מראים את היפה והנחמד שיש בהם (וזה בסדר) . לעומתם – בני זוג שהחליטו להינשא” לוקחים אתם את כל מה שיש בהם בהיכנסם לביתם המשותף” כולל “התרמיל” שעל גביהם. כדי לארגן את הבית הפנימי שלהם” הם “פורקים” בשלבי חייהם אט אט את תכולת התרמיל. במהלך מסע הנישואין” הם מגלים דברים ותכונות שלא הכירו בעצמם. בני הזוג מתבוננים יחד במה שיש בהם ומחליטים מה לעשות עם ה”תכולה”. מבררים את המחשבות והרגשות ומחליטים ביחד מה לעשות עם הגילויים החדשים בכל אחת מתחנות מסע חייהם.
ייתכן שסדרת מאמרים זו” עלולה להרתיע מלהתחיל בכלל את המסע. אז רצוי לעיין שוב במאמר על “תכלית הנישואין” ולהגיע להכרה” כי המסע הזה” הוא החיים עצמם” ואותם ייעד לנו הקב”ה.
