שליחות אליהו לפני יום ה’

שליחות אליהו לפני יום ה’
השבת הקרובה היא ‘שבת הגדול'” בה קוראים אנו בהפטרה את הסיום של נבואת מלאכי (פרק ג) אחרון הנביאים. לדעת חלק מן המפרשים (ביניהם המהרש”ל)” שבת זו קרויה שבת הגדול על שם הסיום של ההפטרה – “הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה’ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא” (כג)” בפסוק זה מוזכר יום עתידי הקרוי יום ה'” ונאמר כי אליהו הנביא יישלח אל בני ישראל לפני יום זה.
מהו יום זה” ומהי מטרת בואו של אליהו כהקדמה לו?
בפסוק הבא מבואר כי יהיה זה יום דין” לפיכך מטרת שליחת אליהו היא הכנת ישראל לקראתו והשבתם בתשובה – “וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם” (כד).
למושג ‘יום ה’ יש משמעות רחבה בנביאים” הוא מופיע בתוכחות הנביאים האחרונים בלבד” וכאן בהפטרתנו זוהי הופעתו האחרונה. לראשונה הוא מופיע בישעיהו במסגרת נבואת פורענות על בבל (ישעיהו יג” ו): “הֵילִילוּ כִּי קָרוֹב יוֹם ה’ כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבוֹא”. משם והלאה הוא מתואר כיום בו יפקוד הקב”ה את יושבי הארץ ויגלה את שכינתו. כאשר הקב”ה מתקרב” מתגלים גם עיוותים וחטאים ונוצר דין כלפי הברואים. אמנם יום ה’ העתידי לא יהיה יום קשה בלבד; יואל הנביא מייעד כי ביום נורא זה הקרובים אל הקב”ה ינצלו: “הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה’ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה’ יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה’…”. ברור כי אדרבה הצדיקים שינצלו מחכים ומצפים ליום בו יבוא ה’ ויקים את משפטו בארץ.
אם כן” יום ה’ הוא טוב לטובים והקשיים שבו לא נועדו אלא לבער את החטאים מן העולם. הנביא מלאכי מבאר עיקרון זה עצמו בהפטרתנו. הוא מדמה את יום ה’ לאש גדולה אשר לצדיקים היא דווקא מועילה ומהווה מרפא באורהּ ובחומהּ – “כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה’ צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק”.
כעת מתבררים פסוקי הסיום של ההפטרה שהובאו לעיל. הקב”ה מודיע כיצד הוא עתיד להכין את עם ישראל ליום בואו” כך שיהיה להם לברכה ולא לקללה – הקב”ה ישלח את אליהו להשיב את ישראל בתשובה” לפני יום ה'” וכך הם לא ישרפו ויכלו” אלא ישמחו בקרבת ה’ המאירה ומחממת.
במבט כללי יותר” עם סיומה הכואב של תופעת הנבואה בישראל” מתנבא מלאכי אחרון הנביאים על שיבת הנבואה לעתיד. לפני ‘יום ה” בו יזדעזע כל העולם עם גילוי הקב”ה” תשוב הנבואה לישראל עם שיבת אליהו הנביא הגדול (מלבי”ם). האור הגדול יופיע על עם ישראל בהדרגה – הם יזכו לגילוי ה’ המותאם להם” אור הנבואה” בטרם הגילוי הכולל. כאשר אליהו הנביא ישוב הוא יכין את עם ישראל אל גילויי השכינה” וכך יהיו הם לישראל לברכה.