נקיות הלשון

נקיות הלשון
בסדר המשנה בתחילת פסחים” ובגמרא בדף הראשון והשני” נפגשים בהדרכה מוסרית של חיי האדם: “אור”. במחקר מדעי” אור הוא אור ולא חושך. יש אריכות דברים כאן אצל חז”ל – שלפעמים משתמשים בביטוי אור לאו דווקא במובן של אור” אלא במקום חושך. דיברה התורה בלשון נקייה! נחמד” יפה מאוד” לדבר בלשון נקייה. זה שייך לסגנון הדיבור” לחיתוך הדיבור של האדם מישראל. “נצור לשונך” . החטא היותר חמור שבאדם הוא חטא לשון הרע” כמבואר בגמרא בערכין” שלשון הרע כנגד עבודה זרה” גילוי עריות ושפיכות דמים. לעומת זאת” ההפך מלשון הרע הוא נקיות הלשון” לשון נקייה. ראוי שישתדל האדם תמיד לדבר לשון נקייה. על הפסוק בפרשת נח: “ומן הבהמה אשר איננה טהורה” ” אומרת הגמרא כאן: “עיקם הכתוב שמונה אותיות” – במקום לכתוב “הטמאה” כתב “אשר איננה טהורה”. לכאורה שמונה אותיות “מיותרות” – “כדי שלא להוציא דבר מגונה מפיו”” כדי להשתמט מלקרוא בשם “טמאה”. “לא טהור” הוא דיבור עדין יותר” רך ונעים יותר. הוסיף הכתוב מילים ואותיות – וכל הטרחה הזאת של תורה היא משום לשון נקייה. זו הדרכה מוסרית” אנושית” חינוכית.
יש עוד הערה מפורסמת שעמדו עליה בדורות ראשונים” רבנו זרחיה ‘בעל המאור'” ובדורות האחרונים המגיד מדובנא” כל אחד בסגנונו. נכון שכתוב פעם אחת בתורה “אשר איננה טהורה” במקום “טמאה”” אבל אחר כך מופיע בתורה פעמים רבות: “טמא הוא לכם”” “טמאים הם לכם”” ועוד. לפי זה” אותה פעם אחת – הלא היא החריג” היוצא מן הכלל?! לכאורה זו טענה חזקה. התירוץ הוא” שבפרשת נח מדובר עוד בטרם מתן תורה” והדברים אינם נוגעים להלכה. לכן יש להשתדל” כמה שאפשר” לדבר בלשון נקייה. אבל במה שנוגע להלכה – פשוט שצריך לומר דברים ברורים: זה כשר וזה טרף! בדרך הלצה מספרים: לפני רב אחד הביאו שאלה על תרנגולת. הסתכל” בדק: התרנגולת טריפה! אבל במקום לומר “טְרֵף”” אמר “נִיט כּושֶר”” לא כשר. היתה עליו ביקורת שזה מסוכן קצת. אם תיכנס אישה זקנה שאינה שומעת היטב” ויאמרו לה: “ניט כושר”” היא עלולה לא לשמוע “נִיט”” אלא רק “כּושֶר”” חלילה.
בכל דבר הנוגע להלכה” “לאפרושי מאיסורא” – צריך לומר דברים ברורים וזה מכריע את הלשון הנקייה. בחיים” כמה שאפשר” יש לדבר יפה” בלשון נקייה. אבל בענייני הלכה אצל תלמידי חכמים” כגון שאלה של כשרות” שצריך להכריע אם כשר או טרף” יש לומר דברים ברורים בלא לגמגם! הן בפסוקי התורה והן בתורה שבעל פה.
הוא הדין גם בענייני כלל ישראל” עכשיו. יש דברים שניתן לאמרם בעדינות בסגנון של לשון נקייה. אבל יש עניינים שנוגעים לציפור נפשנו” ציפור חיינו” לסדר ארץ חיינו” בית חיינו ותורת חיינו. אז לא נדקדק בלשון נקייה” אלא נדבר בקול רם” הבירור הרצוי והשלם .