אסתר אברהמי
מסכות בנישואין
חג הפורים הקרב ובא” מזכיר לנו את התחפושות והמסכות. אולי המסכות בפורים רומזות” שבמהלך חיינו אנו עמוסי מסכות שמסתירות את ה”אני הפנימי” שלנו. שתיית היין בסעודת פורים” עוזרת להסיר את המסכות ולגלות לעצמנו מי אנחנו באמת. מכיוון שאנו פוחדים לאבד שליטה על מסכות חיינו” כדאי שנבדוק מהן מסכות” ומתוך מודעות נבחר איך ומתי להסירן מעלינו.
מסכה היא מסך שאנו עוטים על עצמנו” בדרך כלל כדי להתנהג כפי שמצופה מאיתנו. ברבות הימים אנו מתרגלים למסכה” שוכחים מקיומה ואיננו מבחינים בה” כי היא כבר חלק מאישיותנו. מי שנמצא מולנו ומתבונן בנו יכול להבחין במסכה שעל פנינו. מעניין שמניחים מסכה דווקא על הפנים. המקום שדרכו ניתן לראות את הפְּנים שלנו. זה ביטוי למצב שלא רוצים/לא יכולים/ קשה לנו לגלות את עצמנו.
כיצד נוצרות המסכות בחיינו?
” מאז שהיינו ילדים לימדו אותנו לא לומר את כל מה שאנחנו מרגישים. אולי כדי לא להעליב מישהו ובכלל” לא כל דבר מתאים לומר בכל זמן. (יחד עם זאת התפתחות בריאה” זקוקה לביטויי רגשות.)
” כשהיינו ילדים (חסרי ישע) מול המבוגרים” רצינו להשיג את מבוקשנו או להגן על עצמנו מפני כעסם כלפינו. נקטנו (בדרך כלל לא במודע) בשיטות כמו: בכי/ צעקות/ שתיקה/ ריצוי וכד’. מכיוון שכבר התרגלנו” “שכחנו” להוריד מסכות אלו גם בבגרותנו” כאשר הן כבר לא מועילות ולרוב מזיקות להתפתחותנו.
” תרבות המערב שבה אנו חיים” היא תרבות מסכות. לכן יש בה ניכור” ריחוק ובדידות. עם כל הבידור המתבדר ברוח בתרבות זו” שכיחות הדיכאון עולה לאין ערוך” כי אין כאן חיי אמת וגילוי פנימיות.
עיקרה של מערכת הנישואין” הוא גילוי הדדי של מחשבותינו” רגשותינו” קשיינו וחלומותינו. הגילוי דורש הורדת המסכות שהן כבר חלק מחיינו. לכן ההרגשה בתביעה כזו” כמוה כתביעה לאיבוד אישיותנו ומכאן נובעות על פי רוב המריבות בנישואין.
הצורך בהורדת המסכות/ ההגנות בנישואין מפחיד מפני ש:
א. האדם פוחד מעצמו” שמא יישאר חשוף ללא יכולת הגנה עצמית.
ב. הפחד מפני מה שהוא עלול לגלות” שאולי הסתיר גם מעצמו.
ג. החשש מתגובות בן הזוג. בתחילת הקשר הזוגי נוהגים בני הזוג להראות את הטוב והיפה שבהם. אם עכשיו יתגלו קשיים” תכונות שליליות” פחדים וכד'” אולי יקבלו תגובה שיתקשו לעמוד בה.
בנוסף” מי שגדל בבית דל רגשות יתקשה לבטא רגשות בנישואין המחיים ומעמיקים את החיבור הזוגי.
מסכות רבות קיימות בנו” שאינן מאפשרות לבני הזוג להתחבר מתוך כנות וקירבת הדעת.
לדוגמא:
מסכת הנחמד/המרצה – בתוכו אצור כעס על בן הזוג. למשל: בן הזוג מבקש מאשתו להכין לו ארוחה. היא מגיבה בנחמדות” כי היא לא מסוגלת לומר: “לא יכולה עכשיו”. היא חוששת שאם תאמר “לא”” תהיה מאוימת מתגובתו. בסתר ליבה היא כועסת ואומרת לעצמה:” הוא לא רואה שאינני יכולה?! הוא לא יכול להכין לעצמו?! הוא חושב רק על עצמו ולא רואה שאני עסוקה עם הילדים…”
מסכת החזק – חושש מגילוי חולשותיו” שמא אשתו לא תעריך אותו כגבר” וכן הקשוח – שחושש מגילוי רגשותיו ורגישויותיו שמא תבוז לו” כי כבר חווה פעם חווית בוז כשגילה את רגשותיו. הליצן שעושה צחוק מכל דבר” כדי “להחליק” התמודדויות” שמא לא יצליח בהן מול אשתו.
המסכות הללו ועוד רבות אחרות” הן מסכות מפני גילויי כנות” היוצרות מסכים נוספים על האני הפנימי. הריחוק ביניהם גדל ומתעצם וחיי הנישואין מנוכרים וחסרי חיים.
בחג פורים הבעל”ט” זו הזדמנות לשים מסכה פורימית” כדי לגלות את הפנים שמאחורי המסכה. בני הזוג” ירשו לעצמם מתוך בדיחות הדעת” להיות חשופים לאמת הפנימית שלהם. גם אם יעלו מקומות כואבים או לא נעימים בנפש” עצם הגילוי מקרב” מנחם” תומך ואוהב. בתחושות כאלה” בני הזוג ירגישו בטוחים בהסרת מסכות גם במשך השנה.
