ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


'האיילה והנחש': נתינה ואנוכיות (א')

נתן קוטלר

'האיילה והנחש': נתינה ואנוכיות (א')
מאת: נתן קוטלר
חידת בקשתה של אסתר
אחת מהשאלות הקשות ביותר במגילת אסתר היא השאלה הבאה: מתרחש נס ואסתר מצליחה להגיע לחצר בית המלך הפנימית ללא פגע ונושאת חן בעיני אחשורוש, והוא אומר לה "מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ" (ה, ג). היינו מצפים שאסתר תבקש להציל את כל היהודים כפי שמרדכי ציוה אותה. אך במקום זאת, אסתר מבקשת בקשה שנראית תמוהה "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ" (שם ד).
יש לזכור שאין לקרוא את המגילה 'עם הרעשן ביד', אסתר לא ידעה מראש את סוף הסיפור שתהיה לה הזדמנות לבקש שנית ושהעיתוי יהיה מתאים יותר לבטל את הגזירה. ולכן מדוע היא לא ביקשה מאחשורוש להציל את כל עם ישראל?
הנתינה מנצחת
הגמרא במגילה (טו, ב) שואלת שאלה זו "מה ראתה אסתר שזימנה את המן [=למשתה]?" ישנן תשובות רבות, אך אנו נתמקד בדברי רבי יהושע שאומר: "מבית אביה למדה, שנאמר 'אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם' (משלי כה, כא)". מה פירושם של דברים?
המהר"ל מסביר שהנתינה של אסתר ניצחה את המן "דבר זה חכמה גדולה כאשר היה מקבל המן אכילה מאסתר מאחר שהוא מקבל מן אסתר הנותנת להמן. . . ובזה היתה מנצחת את המן לעלות עליו. . . כיון שהוא מקבל ממך ובזה הוא נמסר בידך לגמרי" (אור חדש קסד).
אך יש להעמיק בדברי רבי יהושע ובדברי המהר"ל, איך הנתינה מנצחת?
איך מבריחים נחש?
במדרש נאמר "אמר רבי יהודה בר רבי סימון בית שיש בו נחשים, מביאין קרן של אילת ומעשנין בתוכו ומיד הנחשים בורחים - כך כשבאת אסתר ברח המן" (ילק"ש תהלים תרפה; מהר"ל בהקדמתו לאור חדש).
מה פשר דברי המדרש? מה הקשר בין האיילה והנחש לבין אסתר והמן?
תכונת הנחש היא האנוכיות והרצון ליטול לעצמו מה שאינו מגיע לו, כדברי חז"ל "וכן מצינו בנחש הקדמוני, שנתן עיניו במה שאינו ראוי לו, מה שביקש לא נתנו לו, ומה שבידו נטלוהו ממנו" (סוטה ט, ב). תכונה זו מופיעה גם אצל המן "וכן מצינו בקין, וקרח, ובלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי, ואבשלום, ואדוניהו, ועוזיהו, והמן, שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם, ומה שבידם נטלוהו מהם" (שם).
לעומת זאת, תכונת האיילה היא נתינה, חז"ל אומרים (מדרש תהלים כב) "זו [=האיילה) היא חסידה שבחיות, ורחמיה מרובין על בניה, וכשצמאות כל החיות מתכנסות אצלה, שהן יודעות שמעשיה חסידים, כדי שתתלה עיניה למרום, והקב"ה מרחם עליהם". ובזוהר (פנחס תרצב) נאמר שהאיילה מחלקת את מזונה עם שאר חיות היער. אנו רואים מדברי חז"ל אלו את הדאגה לזולת של האיילה והרצון שלה לתת לאחרים. תכונת הנתינה מופיעה אצל אסתר שהיא מסרה את נפשה למען הצלת עמה.
ולכן אם רוצים להבריח את תכונת האנוכיות של הנחש, צריכים את תכונת הנתינה של האיילה. וממילא מובנים דברי הילקוט שמעוני שפתחנו בהם "כשבאת אסתר ברח המן". הנתינה של אסתר מבריחה את האנוכיות של המן. ומה היתה הנתינה של אסתר?
סוד המגילה: נטילה ונתינה
כל סיפור המגילה עוסק בנטילה, אחשורוש משתלט על האימפריה הפרסית ועוסק ברדיפה אחר תענוגות, עם ישראל נהנים מסעודת אחשורוש והמן נוטל כוח וכבוד. אך ישנו רגע אחד מכונן שבו הנטילה מתהפכת לנתינה. אחשורוש מציע לאסתר ליטול לעצמה כל דבר עד חצי המלכות, אך במקום ליטול, אסתר מבקשת לתת ולהזמין את אחשורוש והמן לסעודה כדי שתוכל להציל את עם ישראל. ועכשיו מובנים דבריהם של רבי יהושע והמהר"ל שפתחנו בהם "כיון שהוא מקבל ממך ובזה הוא נמסר בידך לגמרי". מעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך, הנתינה מנצחת את האנוכיות. מאותו רגע ואילך שבו הנתינה התגברה על הנטילה, אסתר הבריחה את המן. וכדברי ה'חתם סופר' "ובזכות זה החסד נעשו המה גם שניהם [=אסתר ומרדכי] שלוחי דרחמנא לבער אכזרי עמלק מן העולם" (דרשות חת"ס ח"א קכג, ב).
נתינה בפורים
בסוף המגילה נאמר: "כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (ט, כב). יש לתמוה מה עניין משלוחי המנות לפורים?
נתינת משלוחי המנות היא המהות של פורים, מאחר שכל מגילת אסתר מסתובבת על הציר של האנוכיות מול הנתינה. ולכן, כדי לגרום להופעת האור של פורים בחיים שלנו, עלינו לעסוק בנתינה.
לתגובות: [email protected] com

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: