האידיאולוגיה הגבעונית וצמיחת גאולתנו (סיום)

האידיאולוגיה הגבעונית וצמיחת גאולתנו (סיום)
מאמר זה חותם את הסדרה על “האידיאולוגיה הגבעונית”. סקרנו מספר סוגיות יסוד: א. עיקרון ה”קמעא-קמעא” בגאולת ישראל והייאוש ממנו. ב. היחס בין מלכות ישראל המיוחלת למדינת ישראל העכשווית. ג. אנרכיה וציות לחוקי מדינת ישראל. ד. ערך הנקמה ומימושו.
במאמר הנוכחי מצויות כמה הבהרות.
א. קוראים רבים כתבו לי שחשוב להאזין לקול הנשמע בגבעות שתובע את עלבונה של מלכות ה'” חשוב להאזין לזעקת “נערי הגבעות” על הליקויים הקשים שקיימים במדינה” על פגמי ההנהגה” על השחיקה הרוחנית והלאומית וכו'” וחשוב להזדהות עם כאבם.
תשובה: אכן זעקת נערי הגבעות היא זעקת אמת וכאבם הוא כאב עמוק. אבל הכותבים הרבים טועים בהנחה שלהם” שהקול” הזעקה והכאב של נערי הגבעות הם ייחודיים. הם סבורים שנערי הגבעות הם היחידים שמרגישים את צער השכינה ומייחלים להופעת מלכות ה'” אינם מוכנים להשלים עם ליקויי ההנהגה ועם חולשות הדור. הם היחידים שעומדים בגאון מול השפעת תרבות המערב. לכן” ראוי להטות אוזן לקולם ולזעקתם ולהזדהות עם כאבם. טעות!! קול זה” זעקה זו וכאב זה” נוכחים אצל רבים. רבים-רבים מייחלים למלכות ה'” רבים-רבים ערים לבעיות הרוחניות והלאומיות הקשות במדינה” ואינם מוכנים להשלים אתן. רבים מכירים בהן ומבקשים לפתור אותן פתרון מושלם” ללא עיגול פינות. רבים כואבים את המצב” והכאב איננו מניח להם. טעות היא לחשוב שנערי הגבעות הם היחידים שמטיבים לראות את המשברים הרוחניים שמקיפים אותנו. עינינו פקוחות ומבחינות בהם” ואיננו מתכחשים אליהם. ההסתייגות מהאידיאולוגיה הגבעונית איננה נובעת מהתעלמות מחומרת המצב. ההסתייגות היא מהפתרון שהאידיאולוגיה הגבעונית מציעה לתחלואי החברה הישראלית. זוהי הסתייגות עקרונית ומעשית. עקרונית – האידיאולוגיה הגבעונית מנוגדת לדרך שהורו לנו רבותינו” מורי הדרך בנתיבי הגאולה. מעשית – הפתרון שהיא מציעה איננו יעיל. הוא איננו מקדם” ואף מזיק.
ב. באחד המאמרים שהתפרסמו לאחרונה בשבח האידיאולוגיה הגבעונית נטען שמייסדי ההתיישבות ביש”ע חיקו את חלוצי העמק” את תנועת ההתיישבות הציונית. לעומתם” נוער הגבעות הולך בעקבות אבות האומה – אברהם אבינו ויהושע בן נון. נערי הגבעות אינם פועלים מטעמים “ציוניים” אלא מתוך נאמנות לרצון ה’.
להוי ידוע שטיעון זה הוא סילוף בוטה של האמת. מורה דרכה של תנועת ההתיישבות ביש”ע (גוש אמונים) היה מו”ר הרב צבי יהודה זצ”ל שהיה כל כולו תורה” כל כולו קודש. שני המנהיגים המרכזיים של גוש אמונים היו הרב משה לוינגר והרב חנן פורת. ספר “אורות” לא מש מידו של הרב לוינגר” וספר התנ”ך לא מש מתרמילו של הרב חנן פורת. תנועת גוש אמונים ינקה מבית מדרשה של “התורה הגואלת”. שורשיה של תנועת גוש אמונים היו בתורה” בקודש” אבל היא השכילה לקחת את הרעיונות הגדולים וליישם אותם במציאות. היא ביקשה לפעול בתוך המציאות הכלל-ישראלית ובחרה במודע שלא להתנתק ממנה. זה דרש ממנה הרבה סבלנות וסובלנות” איפוק יחד עם התמדה” ושילוב של עקשנות ועמידה על העקרונות יחד עם גמישות פרקטית” שילוב של חזון עליון ומעש. התוצאה: מאות אלפי מתיישבים ביש”ע.
ג. כל אידיאולוגיה ניזונה מפרשנות המציאות. היא מסתייעת במציאות ומוכיחה את צדקתה באמצעותה. היא מציגה עובדות המוכיחות שיישומה מניב תוצאות חיוביות. לעיתים” העובדות בשטח זועקות שהאידיאולוגיה נכשלה” אבל דרכן של אידיאולוגיות שאינן נסוגות אחור בגלל עובדות בעייתיות (“העובדות לא יבלבלו אותנו”) אלא הן מציעות פרשנות לוליינית לעובדות על מנת להפוך אותן ל”ראיות מוצקות”. הנה דוגמה לראיה סלקטיבית של העובדות: לפני כמה שנים” ערכה קבוצת בני נוער סיור בשומרון. באחת ה”גבעות” נפגשה הקבוצה נפגשה עם צעיר אחד שדגל ב”תג מחיר”. הוא הסביר בהרחבה שהשקט הבטחוני ב”גבעות” הוא בזכות פעולות “תג מחיר”. קבוצת בני הנוער שתתה בצמא את דבריו והשתכנעה שהמענה האולטימטיבי לבעיות הבטחון ביש”ע הוא פעולות “תג מחיר”. האמנם?! רק בזכות “תג מחיר”?! כיצד שכח הדובר לציין את הפעילות העצומה של כוחות הבטחון – צה”ל” שב”כ ומשטרה – שעושים לילות כימים בסיכול פיגועים במרחבי השומרון! כיצד העז לנכס את השקט הבטחוני לפעילות “תג מחיר” מתוך התעלמות מכל הפעילות הבטחונית בשטח?! האם זה נבע מהיתתמות? או אולי זה מעיד על העדר פרספקטיבה המאפיין את צורת החשיבה של בני נוער? אולי זה ביטוי מובהק לאידיאולוגיה שבטוחה בעצמה ומתכחשת לעובדות? ואולי כל התשובות נכונות.
עם סיום המאמר נדגיש שוב שהמאמר לא ביקש לעסוק בנערי הגבעות עצמם אלא באידיאולוגיה הגבעונית (שאיננה ממוקמת בשטח הגבעות בלבד).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.