האידיאולוגיה הגבעונית וצמיחת גאולתנו (ד)

האידיאולוגיה הגבעונית וצמיחת גאולתנו (ד)
המאמר הקודם עסק בנקמה באויבים הפוגעים בעם ישראל. בין השאר הוזכר בו הפסוק “לא תיקום ולא תיטור” האוסר לנקום ולנטור. רבים העירו – ובצדק – שהפסוק אוסר לנקום ב”בְּנֵי עַמֶּךָ” (לשון הפסוק) ולא באויבי ושונאי ישראל. אכן” כך דרש המדרש (תו”כ) – בבני עמך ולא באחרים” ופירשו הפרשנים” שהמדרש ממעט את הגויים” שמותר לנקום בהם. וכך גם עולה מהירושלמי (נדרים ט ד) שמנמק את חומרת איסור הנקמה בעזרת משל: אם יד ימין פצעה את יד שמאל” וכי יעלה על הדעת שיד שמאל תחזיר ליד ימין כגמולה?! כלומר” עם ישראל הוא “אישיוּת” אחת מרובת איברים. כל פגיעה ביחיד מישראל היא פגיעה בכל עם ישראל” בכל אחד מהיחידים שמרכיבים את האומה. המשל הנ”ל” המנמק את איסור הנקמה על יסוד האחווה” מתייחס לנקמה של יהודי אחד ביהודי אחד” של איבר אחד באיבר אחר.
אכן התורה אסרה את הנקמה ביהודי והתירה את הנקמה בנכרי. אבל” אין להסיק מכאן שמותר לנקום בגוי על פי המשמעות המקובלת של המושג נקמה” כלומר לפגוע בו. הלאו של “לא תיקום” אוסר עלינו להימנע מהטבה ליהודי שפגע בנו. למרות שהוא פגע בנו” אנחנו חייבים להיטיב לו ולגמול לו חסד. זוהי דרישה מוסרית נעלה ונאצלה” לפנים משורת הדין. לרוב” יחס כזה קיים רק בין הורים לילדים: הורים מטיבים לילדיהם אף שהם (= הילדים) פגעו בהם. זה חריג. במערכת היחסים הנורמטיבית בין בני אדם” מידה זו נעדרת לחלוטין. אבל” אנחנו” עם ישראל” נצטווינו להתנהג על פי סטנדרטים מוסריים מאוד גבוהים” ולהיטיב ליהודי שלא הסכים להיטיב לנו ואף הציק לנו. חובה יוצאת דופן זו נוהגת רק בתוך עם ישראל” רק כלפי יהודי ולא כלפי גוי. נכרי שסירב להיטיב לנו” מותר לנו לנקום בו ולא להיטיב עימו. הפגיעה באויבי ישראל היא סוגיה אחרת לגמרי. אין ללמוד מההיתר לנקום בנכרי” ולא להיטיב איתו” שמותר גם לפגוע בו.
נשוב אל המאמר הקודם” סקרנו בו ארבע מטרות/תפקידים שונים לנקמה: א. מלחמת הגנה והרתעה באויבי ישראל המאיימים עלינו. ב. תגובה שנועדה להשיב את כבודנו הלאומי (שנפגע על ידי שונאי ישראל) על כנו” לבל יהיה למרמס. ג. ביעור הרע מן העולם על מנת שלא יעכב את הופעת הטוב. ד. צדק. למען יבואו הרשעים על עונשם” ודרך הרשעים לא תצלח בעולמנו.
ביחס לנקמה המיוחסת לקב”ה (“א-ל נקמות ה'”)” הזהיר מרן הראי”ה קוק זצ”ל שאסור לבלבל בינה לבין הנקמה האנושית. כלומר” אסור לייחס לקב”ה את הנקמה האנושית” מפני שהיא באה “מתוך חולשת נפש” שנאה ומשטמה” מתוך קצף על דבר שנעשה בעבר” (עו”ר ח”א עמ’ ריד). למדנו שרגש הנקמה האנושית הוא פגום ופסול. יש בו שני פגמים: א. קצף” שנאה ומשטמה. כלומר” רגשות שליליים המשתלטים על הנפש. ב. תגובה על “רע שנעשה בעבר” (= התחשבנוּת עם העבר). הנקמה האלוקית איננה מתחשבנת עם העבר אלא פונה אל העתיד” במטרה לשפר את עולמנו.
גם הרמב”ם במו”נ מגנה את הנקמה האנושית. הרמב”ם מסביר שהתנ”ך הדביק לקב”ה את הכינוי “קנוא ונוקם ונוטר ובעל חמה” (נחום א ב) לא מפני שאלו הן מידותיו של הקב”ה (ונלמד מזה שהן חיוביות ורצויות)” אלא מפני שישנן פעולות אלוקיות שהמניע של בני האדם לעשות כדוגמתן הוא “משטמה עמוקה ושאיפת נקמה” “או חמה”. אצל הקב”ה” המניע איננו נקמה או משטמה אלא “חובת אותן אשר נענשו”” כלומר ענישה של החייבים בעונש. למדנו מדברי הרמב”ם שהנקמה האנושית הרגילה היא פגומה” ואיננה משתווה לנקמה האלוקית שהיא ענישה מידתית.
בספרו “עין איה” מציין הרב קוק שלנקמה האלוקית יש שני תפקידים: א. לסלק את הרע שמאפיל על העולם. הנקמה היא אמצעי להופעת הטוב” ולכן יש בה ממידת החסד. ב. להעניש את הרשעים על פי “משפט הצדק של השופט העליון [= הקב”ה]”” מצד היושר האלוקי (בדומה למה שכתב הרמב”ם במו”נ). הנקמה היא עשיית צדק (עין איה” ברכות דף לג ב).
את ארבעת תפקידי הנקמה” ניתן לסווג לשתי קבוצות: א. יעד לאומי – הגנה” הרתעה והשבת הכבוד הלאומי. ב. יעד מוסרי – ביעור הרע מהעולם ועשיית צדק. בקבוצה הראשונה” יש לנקמה יעד מעשי” לכן היא נבחנת במבחן התוצאה. הפגיעה באויבים מוצדקת רק כל עוד היא נצרכת להשגת המטרה. מעבר לכך” היא פסולה ואסורה. בקבוצה השנייה” יש לנקמה יעד מוסרי/רוחני. היא דורשת דיוק מרבי – סילוק הרוע ופגיעה “ממוקדת” ברשע בלבד. נקמה רחבה יותר לא רק שאיננה מרבה צדק בעולם ואיננה מקדמת את הטוב” אלא היא משיגה היפוכם של דברים – היא מוסיפה רוע בעולם ומאפילה על הטוב שבו. לכן הדגיש הרב קוק שהנקמה האלוקית היא “משפט הצדק של השופט העליון [= הקב”ה]”. הוי אומר: נקמה זו מיוחסת לקב”ה” הוא המופקד עליה – “א-ל נקמות ה’… הִנשא שופט הארץ”.
טרם השבנו על השאלה שהצבנו בסוף המאמר הקודם: מי מופקד על הנקמה? (המשך בשבוע הבא).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” levavot.org.il אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.