אָב 2487
אֲסַפֵּר לָכֶם מַה קָּרָה לִי הַיּוֹם” אֲבָל אֲנִי סוֹמֵךְ עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תְּסַפְּרוּ לְאַף אֶחָד” כִּי אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ…
הַכֹּל הִתְחִיל אֶתְמוֹל אַחַר הַצָּהֳרַיִם: נִכְנַסְתִּי לַחֲצַר גַּן הַיְּלָדִים וְהִתְנַדְנַדְתִּי בַּנַּדְנֵדָה. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתֶּם לֹא חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם: אָז מָה? מַה רַע בַּזֶּה? כִּי הַגַּן הוּא לֹא שֶׁלִּי” וְהַנַּדְנֵדָה מְיֹעֶדֶת רַק לְיַלְדֵי הַגַּן. חוּץ מִזֶּה” הָעִנְיָן הָלַךְ וְהִסְתַּבֵּךְ” כְּמוֹ שֶׁאַבָּא אוֹמֵר: עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה” פִּתְאוֹם שָׁמַעְתִּי תַּחְתַּי קוֹל עֵץ נִסְדָּק” וּבְבַת אַחַת מָצָאתִי אֶת עַצְמִי יוֹשֵׁב עַל הַחוֹל הַחַם. נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן – הַנַּדְנֵדָה נִשְׁבְּרָה. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם זֶה קָרָה בִּגְלַל שֶׁהִתְנַדְנַדְתִּי חָזָק מִדַּי” אוֹ בִּגְלַל שֶׁהַנַּדְנֵדָה מְיֹעֶדֶת לִילָדִים קְטַנִּים מִמֶּנִּי” בְּכָל אֹפֶן נִבְהַלְתִּי מְאֹד” הִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי לְוַדֵּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה” הֵרַמְתִּי רַגְלַיִם וּבָרַחְתִּי.
יָשַׁבְתִּי בָּאֹהֶל עַל מִטָּתִי” מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי בְּכָל מִינֵי תֵּרוּצִים: הֲרֵי מִמֵּילָא בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הַנַּדְנֵדָה הָיְתָה נִשְׁבֶּרֶת” כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁהַנַּדְנֵדוֹת הָאֵלֶּה לֹא חֲזָקוֹת. זֹאת וְעוֹד – כַּאֲשֶׁר אֲנִי הָיִיתִי בַּגַּן לֹא הָיְתָה נַדְנֵדָה” אָז הַגַּן חַיָּב לִי כַּמָּה שְׁעוֹת נִדְנוּד” וְהִנֵּה אֲנִי מַשְׁלִים אוֹתָן. וּבִכְלָל” מִי אָמַר שֶׁהִיא נִשְׁבְּרָה בִּגְלָלִי? אוּלַי הִיא הָיְתָה סְדוּקָה וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב” וְלָכֵן נִשְׁבְּרָה כְּשֶׁהִתְנַדְנַדְתִּי? כָּךְ יָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סִבּוֹת שֶׁבִּגְלָלָן אֲנִי פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם עַל הַנֶּזֶק” לֹא אֶמְנֶה אֶת כֻּלָּן כְּדֵי לֹא לְעַיֵּף אֶתְכֶם” אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהִצְלַחְתִּי לְשַׁכְנֵעַ אֶתְכֶם שֶׁאֲנִי צוֹדֵק. אֲנִי מְקַוֶּה” בִּגְלַל שֶׁאֶת עַצְמִי לֹא בֶּאֱמֶת הִצְלַחְתִּי לְשַׁכְנֵעַ.
כָּל הַלַּיְלָה לֹא הִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם” וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם” לִפְנֵי תְּחִלַּת הַלִּמּוּדִים” נִגַּשְׁתִּי לָאֹהֶל שֶׁל אִישׁ הַתַּחְזוּקָה וְסִפַּרְתִּי לוֹ הַכֹּל. הוּא פָּקַח עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת” הִסְתַּכֵּל עָלַי כְּאִלּוּ נָפַלְתִּי מֵהַיָּרֵחַ” רָץ לַגַּן וַאֲנִי אַחֲרָיו” נֶעֱצַר לְיַד הַנַּדְנֵדָה וְהִנְהֵן:
– “אָכֵן” הַנַּדְנֵדָה נִשְׁבְּרָה.”
– “וַדַּאי” הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ. כַּמָּה עוֹלֶה הַתִּקּוּן?”
הַפַּעַם הוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי כְּאִלּוּ נָפַלְתִּי מִמַּאְדִּים” וְאָמַר לְאַט” מַדְגִּישׁ כָּל מִלָּה:
– “אַתָּה לֹא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם.”
– “לָמָּה?”
– “שְׁמַע” חָמוּד” אֲנִי תַּחֲזוּקָן כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה” וְאַף פַּעַם יֶלֶד לֹא שָׁאַל אוֹתִי כַּמָּה יַעֲלֶה לוֹ תִּקּוּן נֶזֶק שֶׁעָשָׂה. אַף פַּעַם יֶלֶד לֹא הוֹדָה מֵעַצְמוֹ בַּנֶּזֶק שֶׁעָשָׂה. תָּמִיד אֲנִי צָרִיךְ לַחְקֹר כְּדֵי לְגַלּוֹת” וְלֹא תָּמִיד מַצְלִיחַ. יֶלֶד” אֲנִי גֵּאֶה בְּךָ” וַאֲנִי כָּל כָּךְ מִתְרַגֵּשׁ שֶׁאֵינִי רוֹצֶה שֶׁתְּשַׁלֵּם.”
– “אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֵּם” יֵשׁ לִי דְּמֵי כִּיס.”
– “בּוֹא נַעֲשֶׂה פְּשָׁרָה: תַּעֲזֹר לִי לְתַקֵּן אֶת הַנַּדְנֵדָה.”
– “וְעוֹד כַּמָּה דְּבָרִים.”
– “עָשִׂינוּ עֵסֶק…”
עַכְשָׁו אַתֶּם מְבִינִים לָמָּה אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ? קֹדֶם כָּל” חָדַרְתִּי לַגַּן בְּלִי רָשׁוּת” שָׁבַרְתִּי נַדְנֵדָה” וְחָשַׁבְתִּי לְהִתְחַמֵּק. שֵׁנִית” בִּגְלַל שֶׁאַחַר כָּךְ עָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה טוֹב” וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ שֶׁיֵּדְעוּ. אֲבָל אִם כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם” אוּלַי גַּם אַתֶּם תְּסַפְּרוּ לִי אִם קָרָה לָכֶם מִקְרֶה דּוֹמֶה?
אַבְרִי
(אֲבִינֵר” בֵּית אֵל 90631)