ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


מסורת התורה

הרב דוד לנדאו

חכמינו זכרונם לברכה מגדירים את שלשלת הקבלה: "אומר דבר בשם אומרו" , ממקור התורה במסורת. יש בגמרא כל מיני הקפדות על המסורת. המסורת האמיתית בישראל היא חשובה עד כדי מסירות נפש . יש מסורת לאותיות התורה ולפסוקים בתורה, מסורת תורה שבכתב ותורה שבעל פה. לפעמים נמצא בגמרא: אמר רב פלוני בשם רב פלוני בשם רב פלוני בשם רב פלוני - לאורך שתי שורות! לפעמים יש ספיקא דגמרא: ספק אם זה דברי רב זה או רב זה.
אנו עוסקים בדברי התורה, אשר "מפי השמועה" ניתנה . חכמינו זכרונם לברכה נותנים עצה בתלמוד הירושלמי למי שעוסק בדברי בעל השמועה: "יראה אדם כאילו בעל השמועה עומד כנגדו". יש מקום להתבונן במי עסקינן, מי ה"רֶבֶּה" שלנו עכשיו, על מי ד' משרה שכינתו. חז"ל מתבטאים שיש להידבק בחכמים ובתלמידיהם. לקשר הנפשי עם חכמים ותלמידיהם, יש ערך כללי, יותר מאשר פרטי הלימוד. כל הקדושה, כל הערך וכל ההצלחה, כל הכבוד וכל האושר, שיש בלימוד פרטי תורה וכל ענייניהם - הם המשך ממקור השייכות לשלשלת התורה.
אנו מוצאים באופן זה את עקרון ההבנה של דברי הירושלמי. אילו זכינו, לו יכולנו להיות במגע עם אביי ורבא, רב ושמואל ורבי יוחנן, רבינא ורב אשי, עם חז"ל, עם תנאים ואמוראים, לו היה לנו קשר כזה - היה לזה ערך של מעין קבלת התורה. אבל יש לנו אפשרות של קישור רוחני פסיכולוגי. חרדת הקודש והנאמנות למסורת, שמתייחסים האחרונים לראשונים, שייכת לשלשלת התורה, שלשלת נאמנות התורה. מתוך כך נמשך מאמר חכמינו זכרונם לברכה בירושלמי: אשרינו שזכינו להמשך התורה, והלוואי והיתה לנו אפשרות להרגיש את הקשר שלנו עם תנאים ואמוראים, "כאילו בעל השמועה עומד לנגדו". כמה שאפשר, יש לשלשל ולצייר את ההמשך של בעלי השמועה, המשך המסורת. עד כדי כך שנאמר שם בירושלמי: אם אתה יכול לשלשל את השמועה, רב פלוני בשם רב פלוני בשם רב פלוני, וכהנה וכהנה, עוד ועוד ועוד, עד "משה קיבל תורה מסיני" - זו תהיה פגישה עם כל תוקפה של תורה. זה יהיה נחמד. כמובן, אי אפשר לעשות זאת בשלמות, אך עשה כמה שאפשר. צריך ללמוד תורה בשלמות, בתמימות - ביראת ד' .


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: