בני הנוער והאינטרנט – תמונת מצב (א)

בני הנוער והאינטרנט – תמונת מצב (א)
נתוני המחקרים שנערכו בשנים האחרונות על הרגלי הגלישה של בנינו ובנותינו” ילדים ובני נוער” מעוררים דאגה. היקף שעות הגלישה עולה בהתמדה” בעיקר בגלל השימוש הגובר באייפונים כבר מגיל צעיר. בני הנוער מבלים שעות רבות מאוד ברשתות החברתיות ובאתרים שמציעים להם בידור זול ורדוד. הם צורכים בשקיקה את ה”סדרות” הקלוקלות של ערוצי הטלוויזיה. הם פוגשים בהן פעם אחר פעם אורחות חיים חומרניים ומתירניים” התמכרות לקנאה תאווה וכבוד (המוציאות את האדם מן העולם. אבות ד כא). גם היקף הגלישה באתרים הלא-צנועים הוא גדול. דרכם” אחוז ניכר של בנים ובנות מהמגזר הדתי נחשף לתכנים לא-צנועים.
ניתן בהחלט לומר שילדינו חשופים לשני גורמי השפעה הנלחמים על נפשם: מהצד האחד – הבית” בית הספר” תנועת הנוער” בית הכנסת” המבקשים להנחיל לו מוסר וקדושה” ערכים ואידיאלים. ומהצד השני – “סדרות” ואתרי הבידור באינטרנט” המרגילים אותו לחומרנות ולמתירנות” לאגואיזם ולרדיפת בצע וכבוד.
יש הסבורים בטעות שהנזק העיקרי בצריכת תרבות הבידור הוא ביטול זמן” מפני שאין בה תוכן עמוק אלא דשדוש אינטנסיבי בדברים של מה בכך” שטויות והבלים. אמנם חבל על הזמן היקר שהולך לאיבוד” אבל לא נגרמים בכך נזקים חמורים יותר מכל פעילות אחרת המוגדרת “ביטול זמן”. זוהי טעות. טעות היא לחשוב שתרבות הבידור הקלוקל שילדינו צורכים היא ניטראלית” וחסרונה היחיד הוא בזבוז זמן יקר על שטויות והבלים. תרבות הבידור (סדרות” תכניות ריאליטי) איננה ניטראלית” היא מחנכת (חינוך מעוות) ומעצבת תפיסות עולם ושאיפות חיים. היא משקפת נורמות חיים שאין בהן נאמנות לערכים” ובמיוחד – אין בהן נאמנות כלשהי לערכי המשפחה. יש בהן רדיפת בצע” אלימות מילולית” המון החצנה” החצנת רגשות ואובססיה לחשיפה אישית (כולל חשיפת הגוף)” וגם תחרותיות חולנית. בקיצור: היא מחנכת לערכים ההפוכים במאה ושמונים מעלות לערכי המוסר היהודי.
יש הטוענים: אין חדש תחת השמש. גם לפני דור” הבית ומוסדות החינוך התחרו עם תרבות הבידור הזול על נפש הילדים” והמחנכים התריעו מפני השפעתם השלילית של סרטי הקולנוע. אכן” תחרות זו איננה חדשה” אבל היא עלתה מדרגה. מה שהשתנה” זה בעיקר האמצעים העומדים לרשות תרבות הבידור” המאפשרים לה להשיג את בני הנוער ולהגיע אליהם בכל מקום” בביתם ומחוץ לביתם” ואפילו בלכתם בדרך” בכל שעות היממה” בשכבם ובקומם. האמצעי שחולל את המהפכה הזאת זה האינטרנט” שטשטש את הגבולות שהפרידו בין הבית למקומות הבילוי. בעבר התקיימה הפרדת רשויות ברורה: הרחוב היה פרוץ” הבית היה מרחב מוגן. הבידור” על מסריו הזולים והשליליים” היה ממוקם מחוץ לבית. עתה” אין משמעות למקום” אין מרחב סטרילי. האייפון” המלווה את הנער/ה בכל שעות היממה” בביתו ובלכתו בדרך” מגיש לו בחינם בכל רגע נתון את הגרוע שבתרבות הבידור. האינטימיות של הבית התערערה לחלוטין על ידי האינטרנט. כמין רוח רפאים” רודף האינטרנט אחרי בני הנוער וחודר לתוך כל המרחבים” אפילו הפרטיים ביותר. זהו ההבדל הראשון.
ההבדל השני קשור לכמות. בעבר” החשיפה לתכנים הקלוקלים של תרבות הבידור היתה מוגבלת בזמן. לפני המצאת הטלוויזיה” ניתן היה לצפות בסרטים אך ורק בבית הקולנוע. ביקור בקולנוע היה אירוע חגיגי ולא יומיומי. הטלוויזיה הנגישה את תרבות הבידור לכל בית. אבל זה עדיין היה מוגבל (שעות שידור בטלוויזיה)” וכל מי שחס על נפשו לא החזיק בביתו טלוויזיה. הווידיאו בישר את השינוי” הוא ביטל את התלות בגורמים חיצוניים (קולנוע או טלוויזיה). אבל” עדיין היו קיימות מגבלות” מפני שהצפייה בסרטי וידיאו דרשה השקעה כלשהי (רכישת קלטות ווידיאו או השאלתן מספריית קלטות). זה איפשר פיקוח צמוד של ההורים ווִיסוּת שעות הצפייה בווידיאו. עם כניסת עידן האינטרנט” הפכה תרבות הבידור לזמינה לבני הנוער ללא כל הגבלת זמן וכמות. בני הנוער נענים לאתגר וצורכים כמויות בלתי מוגבלות של תרבות בידור זולה וירודה. הם צורכים וצורכים.
ההבדל השלישי. חשיפת בני הנוער לזרם האדיר של תרבות הבידור השוטף ללא הפסקה וללא הבחנה” שחק אצלם את הרגישות לאיכות המדיה. סרטים ותוכניות שבעבר הקרוב נפסלו על הסף” נכנסים היום בדלת הכניסה הראשית” ללא עוררין. הצפייה בסרטים קלוקלים נעשתה כהיתר (“עבר אדם עבירה ושנה בה” נעשית לו כהיתר”). קיים סחף שלילי בהגדרת מה פסול לצפייה” והנורמות הולכות ויורדות.
הוי אומר” גברה השפעת תרבות הבידור על עיצוב עולמם הרוחני של בנינו ובנותינו כיוון שהאינטרנט חיסל את המרחבים המוגנים” הגביר את כמות הצריכה לתכני תרבות זו” הרגיל ו”הכשיר” את הצפייה בסרטים קלוקלים. מהו אם כן המענה החינוכי? (המשך בשבוע הבא).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.