ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


סידרת "הַצְּבִי וְהַצֶּדֶק" - חלק ה'

נתן קוטלר

סידרת "הַצְּבִי וְהַצֶּדֶק"
חלק ה': ארץ ישראל מצמיחה צדק| מאת: נתן קוטלר

בשבוע שעבר ראינו איך ארץ ישראל חושפת את הפנימיות בעם ישראל, וכי רק בארץ ישראל עם ישראל יכול לממש את הייעוד שלו. הפעם נברר איך ארץ ישראל מצמיחה בעם ישראל צדק?
מקום שהצדק צומח בו
המדרש (ב"ר מג, ו) אומר על ירושלים ש"המקום הזה מצדיק את יושביו" (ראה רמב"ן בראשית יד, יח). רבי שלמה אלקבץ מרחיב את הרעיון, שכל ארץ ישראל מצמיחה צדק "כל השלמויות נמשכים מהארץ הזאת ולכן נקראת 'עיר הצדק' שהצדק צומח בה" (ברית הלוי על הגדה של פסח).
אך האם ארץ ישראל וירושלים מצמיחות צדק בתהליך טבעי, או שנדרש מאתנו מאמץ לכך שהצדק יצמח?
שלושה תנאים להצמחת הצדק
נדרשים שלושה מרכיבים להצמחת הצדק: צריך שיהיה עַם שיש לו פוטנציאל לצדק (עם ישראל), צריך שיעמול כדי להוציא את תכונות הצדק מן הכוח אל הפועל (חיי תורה ומצוות) וצריך שכל זה יקרה במקום המתאים דווקא בארץ ישראל ובפרט בירושלים שמצמיחות צדק. כלומר, הצדק שצומח בארץ ישראל אינו תהליך אוטומטי ומובן מאליו שיכול לחולל שינוי בנפש האדם. אלא צריך לעמול קשה, לזרוע, להשקות ולטפח את הצדק שרוצים להצמיח, מתוך חיים של תורה ושל מוסר, אז תוכל ארץ ישראל להצמיח בלב את הצדק.
דוגמא לתהליך זה רואים מתוך חייו של אברהם אבינו:
מתוך הצדק זוכים לעיר הצדק
אברהם אבינו נבחר לא בשל מעשיו הטובים, אלא מכוח סגולתו הפנימית (מהר"ל דרך חיים לאבות ה, יז; נצח ישראל יא). וכדי לממש את הפוטנציאל להביא ברכה לאנושות, נקרא אברהם אבינו להגיע דווקא לארץ ישראל (בראשית יב, א-ג). אך אם נשים לב, אברהם זוכה להגיע לירושלים לאחר שמתמודד בהצלחה עם אתגרי המלחמה.
הרב קוק שואל ב'אורות המלחמה', איך ייתכן שהאבות וגדולי התנ"ך התעסקו בלחימה? "וידעו בעומק החושך לבחור בטוב ולסור מן הרע 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע'. גם כאשר עוסקים במלחמות יש לבחור בטוב ולסור מן הרע ועל ידי כך כוחנו הרוחני מתאמץ וכח גבורתנו מתעדן" (אורות, עמ' יג-יד). האבות ידעו לשמור על רמה מוסרית גבוהה של צדק אלוקי גם כאשר עסקו במלחמות.
כאשר אברהם נלחם כנגד ארבעת המלכים, מטרתו הייתה להילחם למען הצדק כדי להציל את העשוק מיד עושקו. "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן" (בראשית יד, יד).
המניע של אברהם לצאת למלחמה, לא רק הוא כשר ומוסרי, אלא גם האמצעים שבהם השתמש כדי להשיג מטרה זו. אברהם אבינו הצליח בחכמה רבה להגיע להכרעת האויב מתוך אומץ ויעילות ומתוך מיעוט בהרג ובהרס מיותר (אבן ישראל ח"ג פרק ז). כמו כן אנו רואים שרגישותו המוסרית של אברהם לא נפגמה, כפי שנאמר מיד לאחר מלחמתו של אברהם להצלת לוט "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית טו, א). ויתרה מזאת, אנו רואים שאברהם חושש שאולי פגע בחפים מפשע, למרות מאמציו להמעיט בפגיעה מיותרת. אך הקב"ה אומר לו שמלחמתו היתה מוצדקת ולא נהרגו חפים מפשע (ראה: מדרש אגדה בראשית טו; ב"ר מד).
מתוך כך שאברהם עמל לבחור בטוב ולסור מן הרע גם באתגרי המלחמה, הוא זכה להגיע לירושלים, עיר הצדק, מקום שמצמיח צדק.
צדק מתוך מדינה וצבא
כפי שראינו בעלון הקודם, אחד מייעודי עם ישראל הוא להראות לאנושות שאפשר לנהל חיי מדינה סבוכים מתוך מוסריות וצדק לפי דרך ה' (ראה: אורות עמ' קד).
האם ייעוד זה מתממש במציאות?
בעיני המתוקנים שבאומות, עם ישראל מהווה דוגמא אישית של מוסריות וצדק. הקולונל הבריטי, ריצ'ארד קאמפ אמר בנאום לאו"ם: "במהלך מבצע 'עופרת יצוקה', צה"ל עשה יותר להבטחת הזכויות של אזרחים באזור קרב משעשה צבא אחר כלשהו בהיסטוריה של הלוחמה".
ולאחר מבצע 'צוק איתן', צוות בינלאומי של עשרה רמטכ"לים מכל העולם ובראשם רמטכ"ל גרמניה הגנרל קלאוס נאומן, בדקו לבקשת ישראל את הדרך בה פעל צה"ל לאורך הלחימה: "מצאנו שבמהלך 'צוק איתן' ישראל לא רק שעמדה בסטנדרטים בינלאומיים סבירים וכיבדה את חוקי המלחמה, אלא במקרים רבים עשתה הרבה מעבר" נכתב. "איש מאיתנו אינו מכיר צבא שנקט אמצעים כה נרחבים כמו צה"ל כדי להגן על חייהם של אזרחים".
אין ספק שארץ ישראל מצמיחה בנו צדק. אמנם דרך ארוכה לפנינו וכיום אנו עדיין רחוקים ממימוש שאיפה זו בשלמותה לפי הצדק האלוקי, אך גם במדרגתנו הנוכחית אנו מהווים דוגמא אישית חיה לאנושות להתנהלות צבאית מתוך מוסריות וצדק. אנחנו נקראים כיום ללכת בדרכיו של אברהם אבינו ולחיות לפי הצדק האלוקי "שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה' הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ" (ישעיהו נא, א-ב).
לתגובות: [email protected]




מאמרים נוספים מעלון פרשת וישלח התשע"ו:
עקב וראש - הרב דב ביגון
לאה - הרבנית ריבה זוננבליק
לאומיות - הרב דוד לנדאו
עוד מעט שבת - אסתר אברהמי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: