לאה

לאה
בשרה” רבקה ורחל מרבים לעסוק אך על לאה כמעט ולא אומרים דבר” מדוע? אומרים חז”ל “לאה היתה יפה כרחל” אך לא כך נראים הדברים. היופי של רחל גלוי לכול “ורחל היתה יפת-תאר ויפת מראה”. על לאה נאמר: “עיני לאה רכות”” אבל משמעות הדבר אינה מובנת לנו. חז”ל אומרים שהיה ידוע שעשיו יתחתן עם לאה ויעקב עם רחל שהרי גדול לגדולה וקטן לקטנה. נאמר במדרש: “היתה יושבת (לאה) על פרשת דרכים ושואלת” גדול מה מעשיו? איש רע ומלסטם את הבריות” והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה”” ועל כן היו עיניה של לאה רכות מרוב בכי כיוון שלא רצתה להינשא לאדם רשע כעשיו. ראויה היתה רחל להתחתן עם יעקב אלא שקידמה אותה לאה ברחמים” אומרים חז”ל. כל הופעתה של לאה נסתרת ואינה מובנת בכלל. למחרת החתונה מגלה יעקב “ויהי בבוקר והנה היא לאה”. לאה אינה מתנצלת על המרמה הזאת” ברור לה שהיא אשתו של יעקב. כאשר מביא ראובן את הדודאים מן השדה ורחל מבקשת אותם” אומרת לאה: “המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני”” ברור ללאה שיעקב הוא אישהּ והיא אשתו. מיד באותו ערב: “ותצא לאה לקראתו ותאמר: אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני” וזוכה להוליד בן חמישי” את יששכר. לאחר שניתנו הדודאים לרחל אומר הכתוב “וישמע אלקים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי” הוא יששכר” מפרש רש”י: “שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים”. כל השתוקקותה של לאה היא להעמיד את שבטי ישראל וזוהי השתוקקות אידיאלית ועליונה להעמדת הדורות של האומה הישראלית” זוהי שאיפה להופעת נצח ישראל. לאה חפצה להעמיד את השבטים יחד עם יעקב וזהו סוד הקשר ביניהם כפי שמשתקף מן הפסוקים. כשנולד ראובן אומרת לאה “ראה ה’ בעניי כי עתה יאהבני אישי”. כשנולד שמעון אמרה “כי שמע ה’ כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה”. כשנולד לוי אמרה “עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים”. כשנולד יהודה אומרת לאה “הפעם אודה את ה'”. במסכת ברכות נאמר לא היה מי שהודה לה’ עד שבאה לאה והודתה לה’. אדם הראשון אומר: “האישה אשר נתת עמדי” היא נתנה לי ואוכל” ומפרש שם רש”י: כאן כפר בטובה. ה’ נתן לאדם את חוה והוא מאשים אותה. לאה אינה כפוית טובה” אלא מלאת הכרת טובה לרבונו של עולם הטוב לכל” שנתן לה בן רביעי. התודה היא על כך שקיבלה יותר ממה שמגיע לה” שהרי לפי החשבון ארבע נשים יולדות שלושה שבטים כל אחת. בבן החמישי” הוא יששכר” אחרי לידת זבולון אומרת לאה: “זבדני אלקים זבד טוב הפעם יזבלני אישי”” מלשון “בית זבול”. בלידתו של זבולון מתגלה ממד נוסף בהשתוקקות של לאה להעמדת בנים” והוא בניין בית המקדש. הבנים שיולדת לאה הם מעמידי הערכים הנצחיים של האומה הישראלית: יהודה- מלכות ישראל” לוי- כהונה ולויה” יששכר- לימוד התורה. אומר הרב צבי יהודה” שרחל היא מעמידה את המלכות הזמנית הראשונית בעם ישראל ואילו בני לאה תפקידם להעמיד מלכות קבועה ונצחית. בני רחל הם מולכים ומכינים את המלכות הזמנית” כמו יוסף שמולך במצרים ויהושע בן נון (משבט אפרים) שמנהיג את האומה בהתנחלותה בארץ” ושאול המלך (משבט בנימין) מעמיד מלכות ישראל בראשונה. המלכות של בני רחל היא גלויה ונראית לכל” לעומת זאת המלכות של לאה היא הקבועה והנצחית שעתידה להופיע בשלמותה. משיח בן דוד” סנהדרין היושבים בלשכת הגזית” בית מקדש עומד על מכונו וכהנים בעבודתם ולויים בשירתם וזמרתם” כל אלו מבניה של לאה אמנו. לכן עיניה של לאה הן רכות” אומר הרב” העיניים הם ראי הנשמה. נשמתה הגדולה והענקית של לאה אמנו נסתרת מעינינו בהווה אך עתידה להתגלות בכל הודה ותפארתה לעתיד לבוא. לנוהגים לומר תיקון חצות אין אומרים תיקון רחל בימים טובים אלא רק תיקון לאה שאין בו צער והוא כולו שמחה בבניין השלם” בניין עדי עד העתיד להופיע במציאות על ידי עם ישראל. יחד עם זה מברך העם והזקנים אשר בשער את בועז ורות “יתן ה’ את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל”” כלומר הבניין השלם הוא מרחל ולאה גם יחד.