ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: עקב
פרשה נוכחית: ראה
פרשה הבאה: שופטים
 


אני לא מאמין בעצמי

ד"ר מיכאל אבולעפיה

ד"ר מיכאל אבולעפיה
אני לא מאמין בעצמי
ביציאה מחגי תשרי הכל מתחיל מבראשית, והראשית של עבודת היהודי בארץ ישראל היא להאמין בעצמו כשה' צועק לנו השנה: 'תשעו' - תושיעו את עצמכם! הסבא של הרב מרדכי עטיה שהיה רבה של מקסיקו כתב בהקדמה לספר 'פרדס רימונים' שאלף שנה ה' המתין שנקים את המדינה ואפשר להוסיף שעכשיו הוא ממתין שנאמין בזכותנו להקים את בית הבחירה ועלינו להקשיב לצעקה זו: תושיעו את עצמכם! תאמינו בעצמכם! זהו המסר העיקרי של חגי תשרי...
איך יתכן שבדור זה כל כך הרבה ילדים חסרי ביטחון בעצמם? התשובה פשוטה... ככל שהאדם הוא גדול יותר כך האתגר להאמין בעצמו גדול יותר. הנשמות של הדור הזה הן בעיקר נשמות כלליות, כלומר אין ביכולתם להאמין בעצמם אלא אם כן הם מחוברים לכלל. ''מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יה'' (תהילים קיח, ה). המצר הוא המקום הבודד שבו אני מול עצמי וזו קללה קשה. ה' נענה לי כשאני במרחב כלומר במקום הכולל ככל האפשר. חיי החברה שלי למשל אינם תלויים בשאלה עד כמה אוהבים אותי אלא עד כמה אכפת לי מהזולת. ככל שאני עסוק פחות ב'אגו' שלי ככה אני יותר מחובר אל זולתי וכך אני יותר בעל ביטחון עצמי. הביטחון העצמי הוא הביטחון בשליחות שלי להיטיב לאחר. אם 'הזולת הוא הגיהינום' אני יורד לתהום של ביטחון עצמי נמוך, אבל כשהעולם הזה של הזולת הוא כל ענייני אני בגן עדן כאן בארץ. כי העומק של כל פרט הוא המקום הכללי, החיבור לכנסת ישראל. למשל, לפעמים יש לי אידיאולוגיה מרשימה אבל אם זה אינו מתאים לזולתי אני מתבקש לשתוק כי עלי להיות חכם ולא צודק, כי הרצון להיות צודק אינו מבטא התחשבות בזולת. כשאני חכם אני מתאים את דבריי אליו ואני סובלני איתו כי אני מאמין בכוחות שלו כלומר בעצמי...
האויבים מבחוץ ומבפנים ממתינים שנתחבר זה לזה, שנאמין בעצמנו, שנסכים להקשיב בחכמה לקול הצועק אלינו מתוכנו לחבר חזרה בין הבן השואל בהיגיון, המחפש שפה שהיא שלו, ובין האב המלא חכמת ה' והבנות עמוקות... כלומר שנאמין בעצמנו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: