אנו נמצאים בתווך” בין שני ימים גדולים ויקרים” אלא שלכאורה הם מופיעים בלוח השנה בסדר הפוך מן ההיגיון!
ראשון מגיע ראש-השנה. יום הדין. היום בו הקב”ה יושב על כיסא משפט” דן את כל באי עולם העוברים לפניו כבני מרון” וחורץ את דינו של כל אחד כפי מעשיו.
כעבור עשרה ימים מגיע יום הכיפורים. יום של כפרה והיטהרות. אנו מתוודים וחוזרים ומתוודים עשרות פעמים – אשמנו” בגדנו” גזלנו” על חטא שחטאנו לפניך… ויש כוח מיוחד ביום הזה שמאפשר לנו להתכבס ולהתנקות מן החטאים – “כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם”.
אך כשמעמידים את שני הימים האלו זה מול זה נדמה שהיה הגיוני הרבה יותר שיום כיפור יגיע דווקא לפני ראש השנה. קודם כל להתנער מן החטאים” ואז כשנהיה כבר זכים וטהורים” נצליח לעבור את הדין בשלום ונזכה במשפט. מה הטעם להתחיל מן המשפט כאשר עדיין משא החטא רובץ עליך? מה ההיגיון שרק אחרי שכבר נקבע דינך אתה ‘נזכר’ לנקות את עצמך מן הלכלוך? תארו לעצמכם תלמיד שנקבע לו מבחן מכריע ביום רביעי. הוא ניגש אליו בזמן אך רק כעבור עשרה ימים הוא נזכר להתחיל ללמוד את החומר. הרי זו דרך מובטחת כמעט לכישלון במבחן….
קודם כל תפוח בדבש
מובן שסדר הימים הוא מכוון ומדויק והוא חושף לפנינו את סוד הקשר בין הקב”ה ובינינו.
אם ראיתם פעם אדם שעומד לדין” ואפילו מדובר במשפט תעבורתי קל שבכל מקרה לא יוביל לעונש כבד” תראו אדם לחוץ” לעיתים אפילו מפוחד. אדם שמתקשה להירדם בלילה וחושש מאוד מגזר הדין. בראש השנה” לעומת זאת” אנחנו נראים אחרת לגמרי. מגיעים לבית הכנסת במיטב מחלצותינו” מברכים זה את זה לשנה טובה” אוכלים תפוח בדבש וכל האווירה אומרת שמחה וחגיגיות. וכי ככה נראה משפט?! כך מתנהג אדם שדינו עומד להיחרץ?!
ובכן” התשובה יכולה להיות חיובית כאשר השופט הוא לא אחר מאשר… אבא שלך. כאשר אנו באים לדין בראש השנה אנו לא עומדים בפני מישהו זר שעוין אותנו” שחפץ ברעתנו ומחפש כיצד להכשיל אותנו. אנו עומדים בפני אבינו שבשמים שאוהב אותנו ורוצה בטובתנו. אנו מגיעים ליום הזה אחרי שלושים ימים של חודש אלול” ימים בהם ‘המלך בשדה'” ימים של קירבה והשתוקקות – “אני לדודי (=אהובי)” ודודי לי”. במובן מסוים דין כזה הוא בעצם סוג של ‘משחק מכור’ שסופו הטוב ידוע מראש. זו הסיבה שהשנה שלנו נפתחת דווקא בראש השנה” בתפוח בדבש” בשמחה” “כי חדוות ה’ היא מעוזכם” (נחמיה ח’).
לסיים את הניקיון
רגע אחד” ומה עם כל המעשים הרעים? ומה לגבי כל העוונות והקלקולים שיצאו מתחת ידינו במהלך השנה?
אין בעיה. לשם כך יגיע גם יום כיפור. הזמן בו נוכל להתנקות ולהיטהר ולהשליך מעל עצמנו את כל הלכלוכים ולתקן את הקלקולים. אך כל זה בא דווקא לאחר ועל גבי ראש השנה בו הונח היסוד – עצם הקשר המאיר” הקרוב והאוהב עם אבינו מלכנו.
חז”ל אומרים על הפסוק “לדוד ה’ אורי וישעי” – ‘אורי’ זה ראש השנה ו’ישעי’ זה יום הכיפורים. ראש השנה הוא כמין פצצת תאורה המאירה את השמים ומזכירה לנו את עומק האהבה והקשר עם ה’. השלב השני הוא יום הכיפורים שיש בו ישועה ממשא החטא המעיק הרובץ על האדם.
תגידו אתם” האם יש דרך טובה מזו להתחיל איתה את השנה?
לחומרי תוכן ושיעורי וידאו של הרב יוני לביא ולסרטונים חינוכיים: milatova.org.il
