השיחה הזוגית” כמפתח לנישואין מאושרים” נמנעת בשל החסמים שמנינו בשבוע שעבר. בנוסף” ניסיון העבר ב”שיחות”” יוצר הסתגרות עקב אכזבה וייאוש ונוצרת “זוגיות” האדם עם עצמו. במקום לברר עם בן הזוג הוא מברר עם עצמו ועונה לעצמו” ובטוח שלכך מתכוון בן הזוג” (שהרי הם מכירים כל כך וצופים את התגובות” שכבר אין צורך לדבר” וכך נחסמים).
מפאת מורכבות הנושא” אציין ראשי פרקים בלבד. (הרחבה ניתן לקבל במייל)
הכנה נפשית לשיחה:
בן הזוג אינו אויב” אלא אוהב. יש צורך בבגרות ואחריות אישית” זוגית ומשפחתית” כבוד אישי וכבוד הדדי” כנות” וכן לקבל בהבנה אפשרות שאולי אין לבן הזוג יכולת ביטוי. צריך לנטרל את הפחד מעימות. (ייתכן שלשם כך” צריך ייעוץ מקצועי).
הכנה טכנית לשיחה:
הזמנה לפגישה – יש בהזמנה התחשבות בבן הזוג שבדרך כלל נענה ברצון להזמנה ומשתף פעולה בקביעת הזמן.
קביעת זמן – חשוב שהזמן יתאים לשניהם” כדי שיהיו פנויים טכנית ורגשית. הזמן הזה מוקדש רק להם. (הטלפון סגור ולא נמצא בקרבתם” אלא במקרי חירום).
מקום הפגישה – מקום שיאפשר נינוחות מרבית ללא הסחות דעת” ושיוכלו להתבטא רגשית.
כיבוד קל – כיבוד מפנק ואהוב” זוהי מחוות תשומת לב” שמאפשרת קירבה. בני הזוג מחליטים מי מפנק/מפתיע או שניהם” בהתאם למצבם הרגשי.
משך זמן השיחה – בהתחלה” רצוי שמשך השיחה יהיה קצר (כעשרים דקות)” כדי לא להגיע למריבות. כך יישאר טעם של עוד. הארכת משך הזמן” תהיה בהתאם ליכולתם להישאר נינוחים ולנהל שיחה יעילה.
הכנת רשימת נושאים אישית – כשמכינים רשימה” כותבים ומתקנים והכי חשוב” שזה לא ייצא מהבטן עם כעסים ומילים פוגעות. כדאי שהרשימה תהיה מינימאלית כדי לא להתייאש ולייאש (תמיד יהיה ניתן להוסיף.) חשוב לדרג את הנושאים לפי סדר עדיפות.
תוכן השיחה:
נושאים טכניים” שמשפיעים על רגשות וערך אישי. לדוגמא: אם לא זרק אשפה למרות בקשתה” היא מרגישה זלזול כלפיה. או מצב כלכלי” שמשפיע רגשית. חלוקת תפקידים במשפחה וכד’.
נושאים ערכיים כמו:שיתוף במטרות וחלומות אישיים” שאיפות רוחניות” רצונות זוגיים” חינוך ילדים” קשיים ויחסים במשפחה המורחבת וכד’.
מהות הנישואין: מחויבות” מתוך רצון לגילוי ושיתוף רגשי בכל תחומי החיים. לכן שיחות זוגיות נכונות באופן מתמשך” יוצרות ומעמיקות את החיבור הנשמתי באהבה לאורך זמן.
ניהול השיחה בפועל : (באופן תיאורטי” כללי ותמציתי)
(זוגות שטעונים ברגשות שליליים וחסרים את המיומנות לנהל שיחה זוגית” יצטרכו עזרה מקצועית בהדגמה” הדרכה” תרגול והתנסות עצמאית בהדרגה” בהתאם ליכולת האישית והזוגית.)
1. התעניינות כללית זה בזה” תודה על הכיבוד” מחמאות על המראה החיצוני ועל ההתייחסות המכובדת לקראת השיחה.
2. להראות את רשימת הנושאים האישית זה לזה. גם כאשר ברור” שלא ניתן לשוחח על הכל” עצם הידיעה” שבן הזוג יודע מה הצורך – מרגיעה ומאפשרת סבלנות.
3. בחירה והסכמה לדון בנושא מתוך הרשימה” של אחד מהם או של כל אחד מהם.
4. *מי שמדבר תחילה” אומר בקצרה את העובדה ואת הרגשתו כלפי העובדה. לדוגמא: “אתמול בערב” כשביקשתי ממך להדיח כלים וענית שאין לך זמן” הרגשתי שאני לא חשובה לך”. (להתמקד רק בהרגשה ולא בפרשנות כגון :”…וענית בזלזול כלפי”).
5. בן הזוג מקשיב באופן פעיל: מבט בעיניים” הנהון וכד’. כשמקשיב” מנסה להיות במקום המדבר ולחוש את רגשותיו.(ולא מכין טענות כנגד מה ששומע.)
6. המקשיב חוזר על הדברים שנאמרו ושואל אם הבין נכון.
7. אם לא הובן כראוי” המדבר יבהיר שוב וידייק. המקשיב ישקף שוב עד שיובן כהלכה.
הבנת המדבר” אינה מחייבת הסכמה לדבריו” אלא הבנת הנושא מנקודת מבטו.
8. לאחר שהמדבר מרגיש שהובן כראוי” המקשיב אומר על אותה עובדה את פרשנותו ורגשותיו והמדבר מקשיב ומשקף כנ”ל.
9. כאשר יש מקום וזמן לקבלת רגשות” נוצרת תחושת שיתוף וחיבור (גם ללא הסכמה) וכך מתפנים לחשוב על אפשרויות שונות ששניהם יסכימו ויבחרו ביחד את מה שמתאים ונכון לשניהם.
התהליך נראה מלאכותי” אך עם הזמן הופך להיות טבעי ונעשה חלק מהתקשורת הזוגית (והבינאישית).
בתקשורת אינטרסנטית” כל אחד מנסה למשוך את השני לכיוונו” החבל (הדמיוני) שביניהם נקרע ונוצר מרחק וכאב.
בתקשורת מקרבת” כל אחד מנסה להבין את השני ובונים מהחבל גשר שמחבר ביניהם” שמתעבה ומתחזק עם כל הבנה נוספת. בנישואין תמיד בונים: חומה או גשר. השאלה” במה כל אחד בוחר. אני ממליצה לבחור בגשר.
*לפי שיטת הנדריקס.
