להאמין ולשאול
ראינו בשבוע שעבר שהקב”ה חפץ במחאה של תיקון” המניעה לפעול מתוך שליחות ושותפות עם הקב”ה לתיקון העולם. הפעם נברר מהו היחס בין שאלות ואמונה?
“היהדות אינה פוסלת ספקות כנים – היא מתמודדת איתם”
(הרב משה צבי נריה)
השאלות מעצימות את האמונה
יש תפיסה מוטעית שאמונה ושאלות אינן הולכות יחד. אם אתה מאמין אינך שואל ואם אתה שואל סימן שאינך מאמין. אך אין לך טעות גדולה מזו” “ביהדות” כותב הרב יונתן זקס” הרב הראשי של בריטניה “לחיות ללא שאלות” אינו סימן של אמונה” אלא של היעדר עומק”.
הרב פנחס הלוי איש הורביץ” מתלמידי המגיד ממעזריטש” כותב ב’ספר ההפלאה’ שהשאלות המתעוררות בלבו של האדם” מטרתן להעצים את האמונה: “והנה אם בא לאדם איזה קושיא וספק בתורתו ובעבודתו” ידע כי תחת ה’ היתה זאת. כי רוצה להעלותו למעלה עליונה בתורה ובמצות” ואי אפשר להעלותו אלא על ידי שייפול קושיא וייגע וימצא על נכון ובטוח תירוץ וחכמה נפלאה. וזהו כאשר ייסר איש את בנו כדי ללמדו ולהבינו ממעלה למעלה” כן יבטח האדם כי אלולי שחפץ ה’ להגדיל תורתו ולהאדירו” לא היה בא לידי קושיא וספק כי אין מדתו בקרב עמו ובניו לבא לידי קושיא וספק כי אם לתועלת תירוצו ובירור למעלה ירום ונשא מאד” (פתיחתא זעירא כ”ג ד”ה והנה).
‘בעל ההפלאה’ מרגיע אותנו ששאלות וספקות באמונה אינם מגיעים חלילה מתוך מקום שלילי או מ”היצר הרע”” אלא היישר מהקב”ה” כדי להעלות אותנו לבירור מעמיק ואמיתי יותר. ולכן” אין לפחד משאלות” אלא לראות בהן ברכה והתעצמות האמונה.
פחד משאלות
החיד”א (גאולת עולם יב” ב) שואל מה הכוונה לבן “שאינו יודע לשאול” בהגדה של פסח? האם מדובר בחוסר אינטליגנציה או בחוסר יכולת לשאול שאלות? ומלמדנו” בשם הרב שלמה אלקבץ” שהבן שאינו יודע לשאול” אינו שואל אלא משום שהוא “ירא וחרד לדבר ה'” ואינו שואל מפני היראה מהשגיאה” כי חושב ששאלות פוגעות באמונה. ולכן החיד”א מלמדנו שצריך לסייע לו להסיר מעצמו את המחסום הזה” וללמדו שאדרבה זה טוב וראוי לשאול שאלות באמונה “ולכן פתח לו שתלהיבתו לשאול ותמשיכתו בדברים עד שמתוך זה יפתח פיו ויאירו דבריו וזהו והגדת לבנך לשון המשכת שתמשיכתו בדברים עד שתסיר מחסום מפיו וימהר לדבר צחות”.
שאלות נוקבות עד השמיים
משחר ההיסטוריה אנו מוצאים שגדולי האומה הישראלית לא נמנעו מלשאול שאלות נוקבות ולמחות בתוקף כנגד חוסר צדק בעולמו של אלוקים. “אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא” לפיכך לא כיזבו בו” (יומא סט” ב).
דוגמאות לכך. אברהם הביע מחאה על הפיכת סדום “חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט” (בראשית יח” כה). משה רבינו” כשראה שמצב העם הפך גרוע יותר” פנה אל ה’ “לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי. וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ” (שמות ה כב-כג). שמואל מחה בכל תוקף כשאמר לו ה’ שמלכותו של שאול תילקח ממנו “וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל ה’ כָּל הַלָּיְלָה” (שמואל א’ טו” י-יא).
שאלת חוסר הצדק בהצלחת הרשעים נשאלה על ידי הנביאים: “[משה] אמר לפניו: רבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו” יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?” וירמיהו שאל “צַדִּיק אַתָּה ה’ כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד?” (ירמיהו יב” א).
הגבולות לשאלות
הרב יונתן זקס מצביע במאמרו “אומנות השאלות” על שלושה תנאים לשאול שאלה יהודית אותנטית:
לשאול כדי ללמוד – “התנאי הראשון הוא לשאול בכנות מתוך מטרה ללמוד” ולא מתוך לעג” התרסה ודחייה אוטומטית. הבן הרשע בהגדה נופל בדיוק בנקודה זו” הוא אינו שואל במטרה להבין” אלא בתור תירוץ לעזוב את המסורת”.
הרב יחיאל מיכל אפשטיין (הגדה של פסח ליל שמורים עמ’ 22-24) מרחיב רעיון זה במילים הבאות: “דאם הוא שואל בלשון שאלה” סימן הוא שמקבל התשובה דכל שואל רוצה בתשובה. אבל כשהבן אינו אומר בלשון שאלה אלא אומר דעתו בהחלט” סימן הוא שאינו רוצה בתשובה”.
יש גבולות להבנה שלנו – “לא כל דבר ביהדות שאיננו מבינים הוא בלתי מובן. לעיתים דבר שדור אחד מתקשה להבינו” הדור הבא ימצא בו את המשמעות הגדולה ביותר. שאלות אינן מנוגדות לאמונה” אלא ודאות רדודה מנוגדת לאמונה”.
צריך לחיות את התורה כדי להבינה – “התנאי השלישי הוא שצריך לחיות את התורה כדי להבין אותה… אין דרך להבין את השבת ללא שמירת שבת” אין דרך להעריך איך הלכות טהרת המשפחה מעצימות את הנישואין ללא הקפדה עליהן. רק ניתן להבין את היהדות מבפנים” כאשר משקיעים את עצמנו בתוכה”.
ההבנה ששאלות באמונה (שנשאלות כראוי) דווקא רצויות בעיני הקב”ה” מעמיקה את היסוד שהקב”ה מאמין בנו שנתמודד בכנות אפילו עם שאלות נוקבות ואדרבה מתוך כך האמונה שלנו תתעצם. שהרי האמונה אינה חוששת משאלות.
אי”ה בפעם הבאה נעמיק יותר את רעיון ‘האמון והאמונה’ ונראה שהקב”ה תמיד מאמין בנו גם כאשר אנו נופלים. אין להתייאש לעולם” אף פעם לא מאוחר מדי להתרומם” לתקן ולשוב בתשובה.
לתגובות: natanorot@gmail.com
