טאבלט לכל תלמיד: אסון חינוכי
כיום נערך ניסוי בכ-200 בתי ספר בארץ כשלכל תלמיד יש טבלט או לפטופ שמנהל את כל עניין הלימודי שלו. מדובר בתופעה שלדעתי עדיין איננו מבינים מה ההשלכות האיומות בהתפתחות הנוירו-סנסורית” הרגשית והקוגניטיבית” של הילד כשכל עולמו מתמלא בציורים חיצוניים. הפרעת קשב וריכוז” אלימות” התמכרות והתדרדרות קשה בקשר בין הורים וילדים הם רק מעט מהתוצאה הקטסטרופלית של ניסוי זה. הבעיות הרגשיות לדעתי יוצאות כבר מכלל שליטה” חוסר עמידה בתסכול” חוסר אכפתיות” חוסר יכולת להקשיב לגוף” לסבל של החבר ועוד רבות… כל הורה מתבקש לשלם בין 1500 ל-3000 ₪ לשנה לילד אלא אם כן הוא מוכיח שאין לו האמצעים. גם פרופ’ גבי סולומון” אחד התומכים בקידום הטכנולוגי של החינוך” הוא היום חלק מהצוות המגיש עתירה לבג”ץ נגד ניסוי זה והתופעה הזאת בכלל. העתירה מבקשת לעצור את הפרויקט ולהביא מחדש את כל השיקולים לפני המשך הניסוי. העולם הערכי זועם על ניסוי שלא עבר כלל בדיקה… באירופה כבר ידוע שככל שהכניסו כלים תקשורתיים מתקדמים יותר” בבתי ספר ראו יותר כישלונות לימודיים. המחשב גורם למוח לשבות” לניוון רגשי קשה. לעומת זאת” בבתי ספר בפינלנד” ככל שמגדילים את השימוש בחום אנושי ובהכלה” בקשר אישי עם התלמידים ובתקשורת בין אישית של מגע ויצירה” כך משפרים בצורה פלאית את התוצאות הלימודיות וממילא כך בונים גם נפש בריאה. הילד אינו זקוק לטכנולוגיה” לטלוויזיה” למסכים… הוא זקוק לחום” לחיבור אישי. הערך הפדגוגי של פרויקט לאומי זה רק עלול ליצור ריחוק מעולמו הציורי של הילד” שהרי מן העולם הציורי הילד מקבל כוח לחיות” כוח לאהוב” כוח להתפלל” כוח לעזור לזולת” כוח ליצור את המסע הכל-כך חשוב אל הטוב שבו” ומתוך זה גם יש לו כוח לדעת” כלומר גם ללמוד. בדיוק כמו ההבדל בין אלוהי מסכה המנתקים את האדם מעצמו ובין דברי אלוקים חיים המחברים כל יש לעומקו” בין עבודה זרה כשהאדם נהפך לזר לעצמו לבין עבודת ה’ המאפשרת לאדם להתחבר אל ה’עצמי הנשמתי’ שלו.
עלינו לבנות את המרחב הציורי של התלמיד” כלומר את היכולת להיות מול עצמו” מול ה'” יכולת לשאת את הפער בין המציאות לבין החלום” בין עולם המעשה לעולם הכוונות” בין חיי הגוף לחיי הנשמה. נראה שהמכשירים האלה עם טכנולוגיה כה מרשימה פוגעים קשות בחינוך לערכים” כלומר בחינוך שעוסק בעיקר בבניית כוחות נפש.
