בטחון עצמי (ד)

פינת החינוך הרב אלישע אבינר
בטחון עצמי (ד)
אין ספק שרבי נחמן מברסלב סבר שדימוי עצמי גבוה הוא מעלה. ללא דימוי עצמי גבוה” נופל האדם לייאוש. הוא מתייחס לעצמו כ”לא מוצלח” וכ”כשלון אחד גדול”. דימוי עצמי נמוך מנמיך את האדם” עושק את כל כוחותיו עד כדי שיתוק. לכן קרא רבי נחמן לכל אחד ואחד להביט על עצמו באור חיובי” להאיר את הנקודות החיוביות החבויות בתוכו. וכה דבריו ב”ליקוטי מוהר”ן” תורה רפב”: לאחר שרבי נחמן קבע ש”צריך לדון את כל אדם לכף זכות” ואפילו מי שהוא רשע גמור” צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב” שבאותו המעט אינו רשע”” הוא מוסיף ש”כמו כן הוא אצל האדם בעצמו” שצריך לדון את עצמו לכף זכות ולמצוא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין” כדי לחזק את עצמו שלא יפול לגמרי ח”ו” רק אדרבא יחיה את עצמו וישמח את נפשו במעט הטוב שמוצא בעצמו” דהיינו מה שזכה לעשות מימיו איזה מצוה או איזה דבר טוב. וכמו כן צריך לחפש עוד” למצוא בעצמו עוד איזה דבר טוב” ואף שגם אותו הדבר הטוב מעורב בפסולת הרבה” עם כל זאת יוציא משם גם כן איזה נקודה טובה” וכן יחפש וילקט עוד הנקודות טובות”. השיטה החינוכית של “נקודה טובה ועוד נקודה טובה” הוא פיתוח של משנת רבי נחמן.
חידוש גדול חידש רבי נחמן. בניגוד למקובל” שאדם צריך ללמד זכות על זולתו וללמד חובה על עצמו; לוותר לזולתו ולדרוש מעצמו; להיות רך כלפי זולתו ונוקשה כלפי עצמו; להעלים עינו מרעת זולתו” אבל לא לתת הנחה לעצמו – מלמד רבי נחמן שגם כלפי עצמו חייב אדם להביט במאור פנים” להציף את הטוב שבו” ללקט את הנקודות הטובות ובאמצעותן “יְחיה את עצמו”. אל ייפול לייאוש ממצבו הרוחני אלא יסקור את עברו ויחפש בו הישגים רוחניים – “איזה מצוה או איזה דבר טוב”” וגם אם הטוב איננו מושלם ומעורב בו רע” יחלץ ממנו “איזה נקודה טובה” וכן יחפש וילקט עוד הנקודות טובות”.
אבל בל נטעה” אין כוונת רבי נחמן להביא את האדם להתמלא בסיפוק עצמי” ולהיות מדושן עונג מעצמו. כשם שהייאוש משתק כך גם תחושת הסיפוק העצמי מובילה לשיתוק. אדם המרוצה מעצמו איננו מאותגר להשתפר. איתור הנקודות הטובות איננו סוף המסע אלא רק תחילתו. המטרה הסופית היא “תשובה”” התקדמות והתעלות. וכך אומר רבי נחמן: “על ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדיין מעט טוב” על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה”.
מדוע ללא לימוד זכות אין אדם יכול לחזור בתשובה? – מפני שאדם הדן את עצמו לכף חובה” רואה בתוך עצמו רק “רע” ונופל לייאוש. הוא נחלש” ואיננו מצליח לגייס כוחות לחולל שינויים חיוביים בחייו.
באותו הלך מחשבה כותב הראי”ה קוק על וידוי מעשרות (“עין איה”” מע”ש). וידוי מעשרות הוא הצהרת החקלאי שהוא הפריש את התרומות והמעשרות כדין” מסרם לכהן וללוי” והקפיד על כל מה שדרשה התורה. זה איננו דומה לווידוי הקלאסי. הוא איננה מתוודה על חטאיו אלא מתוודה על המצוות שהוא קיים. מסביר הרב שמטרת הווידוי המיוחד הזה היא עידוד עצמי” על הישגיו והצלחותיו בעבודת ה'” “למען ישמח בהם בלבבו ויחזק ארחות חייו בדרך ד’ “. הרב כותב ש”מידתם של צדיקים שהם משקיפים על עצמם כמקצרים [= כממעטים] בצדקה ומעשים טובים. על כן” הם רחוקים מגאווה ומסובלים בענות צדק. עם כל זאת” אין טוב לאדם שמדה זאת תפעל עליו יותר מדאי” עד שתדריכהו מנוחה [= תטריד את מנוחתו] ותגזול ממנו ששונו ושמחתו ושלוות נפשו” בהשגתו בשכל” בתורה ובכל מדה טובה ומעגל טוב. על כן נתנה לנו התורה דרך להערה שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים גם בביטוי שפתים על מעשה הטוב אשר עשה”. החידוש הוא שלא די בכך שיביט האדם על מעשיו החיוביים ויהיה לו דימוי עצמי גבוה” אלא שהוא גם צריך לבטא זאת בשפתיו. כלומר” ידבר על עצמו בצורה חיובית ומפרגנת. הרב מדגיש שווידוי מעשר נוהג רק “לפרקים קבועים רחוקים”” אחת לכמה שנים” “ואינם תדירים כוידוי של החטאים [= מידי שנה ביום הכיפורים נצטווינו להתוודות על חטאינו]” כדי שלא יזוח עליו לבבו ויהיה נוטה לעצלה [= עצלנות]” לגאווה ולשרירות לב”.
רבי נחמן והרב קוק מתייחסים לשני סוגי אנשים. הרב קוק מתייחס לאדם שיש לו הישגים רוחניים רבים” ורבי נחמן – למי שהישגיו פחותים. המכנה המשותף לשניהם הוא שהם תומכים בשמירה על דימוי עצמי גבוה” שבלעדיו לא תיתכן מוטיבציה חיובית בחיים. מתוך היכרות עמוקה עם טבע האדם” טוען הרב קוק שיש לאדם יותר נטייה לגאווה מאשר לענווה מוגזמת וחולנית. לכן” העבודה המוסרית נגד דימוי עצמי מנופח היא תדירה יותר מאשר זו נגד דימוי עצמי נמוך.
נסיים בדברי “מבחר פנינים” המיוחס לרבי ידעיה הפניני (מחכמי פרובנס לפני כ-700 שנה): “אמר החכם: אין דבר שמועיל לאדם כדעת מעלתו והשגת שכלו בחכמה”. והוסיף שרצוי שגם הסביבה תכיר במעלותיך – “אמר החכם: אל יתחבר אלא למי שמכיר ערך מעלתו” אז טוב לו בחבורתו”.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.