בטחון עצמי (ב)

בתרבותנו” רבים רואים בבניית דימוי עצמי חיובי מטרה ראשית בחינוך הילדים. כדברי סוציולוג: “המוטו החדש הוא שצריך לבנות לאדם דימוי חיובי” ולכן להימנע ככל האפשר מלבקר אותו”. מקורו של ה”מוטו החדש” הוא בפסיכולוגיה המודרנית. הפסיכולוגיה המודרנית פיתחה את מושג ה”עצמי” ומדריכה כיצד לטפל בו. היא הכניסה ללקסיקון שלנו את המונחים “מימוש עצמי” ו”מודעות עצמית”” “בטחון עצמי” ו”דימוי עצמי”” ולימדה שיחס נכון של האדם אל ה”עצמי” שלו הוא מפתח לבריאותו הנפשית. לכן” היא גם הדריכה כיצד לטפל ב”עצמי” ולקדם אותו. מכאן נגזרה המשנה החינוכית של בניית דימוי עצמי חיובי אצל ילדים” שהילד ירגיש טוב עם עצמו” שהוא “יקבל” את עצמו ואף יהיה מרוצה בעצמו.
אך נשאלת השאלה: מהי עמדת חז”ל על בניית דימוי עצמי חיובי? האם התורה מדריכה אותנו להעמיד את בניית הדימוי העצמי החיובי בראש מטרות החינוך?
נקדים ונאמר שהמטרה הראשית של החינוך על פי תורת ישראל איננה שהילד ירגיש טוב עם עצמו אלא יהיה “טוב” ויעשה את הטוב” במובן המוסרי והערכי. כדברי הרב קוק ש”מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת” שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר” (אגרות הראי”ה). המטרה הראשית היא למלא את חובתו בעולמו” לעבוד את ה’ ולהרבות טוב בעולם.
אמנם ניתן לטעון שאין סתירה בין שתי המטרות – להרגיש טוב ולעשות טוב – מפני שהן עוסקות במישורים שונים המובחנים היטב: מטרה אחת קשורה למישור הפסיכולוגי” הנפשי” הרגשי – להרגיש טוב; ומטרה אחת קשורה למישור המוסרי” האתי (= תורת ההתנהגות) – לעשות טוב. לא רק שאין שתי המטרות החינוכיות הנ”ל סותרות זו את זו אלא הן משלימות זו את זו. הוי אומר: הדימוי העצמי החיובי לחוד” עם המוסר לחוד.
אבל” העיון בספרות המקצועית העוסקת בחינוך ילדים לדימוי עצמי חיובי מלמד שהשילוב בין שתי המטרות איננו פשוט כל עיקר” מפני שקיימת סתירה בין שמירה על דימוי עצמי חיובי לבין המאבק בצדדים השליליים שבאישיותנו. המוּדעוּת לצדדים השליליים שבנו פוגעת בדימוי העצמי החיובי שלנו. המוּדעוּת לחולשותינו הכרוניות” לרע שמלווה אותנו דרך קבע ואיננו נוטש אותנו” מערערת את הדימוי העצמי החיובי ומכרסמת בו. על אחת כמה וכמה שהמאבק ברע שבתוכנו מערער את הדימוי העצמי החיובי מפני שהוא מחייב להישיר מבט על הרע על מנת להיאבק בו בנחישות. אם כן” כיצד מונעים את הפגיעה בדימוי העצמי החיובי? הנה המענה המוצע בתוך מאמר המוקדש לחינוך ילדים לביטחון עצמי: “כשהדימוי העצמי גבוה” מסוגל האדם ‘להחזיק’ בתוכו את החלקים הטובים והפחות טובים שלו. לקבל שכולם חלק ממנו” ועדיין להרגיש טוב עם עצמו. הוא יודע שזה אנושי שיש בתוך כל אדם חלקים טובים יותר ופחות” שיש נסיבות בהן החלקים הטובים בולטים” ויש נסיבות שהחלקים הבעייתיים יותר בולטים”. לעומת זאת” “כשהדימוי העצמי נמוך” האדם רוצה להיות כל הזמן טוב…”. הוי אומר” על מנת להבטיח דימוי עצמי חיובי חייב הילד/הנער להשלים עם הצדדים השליליים שבתוכו” או למזער את חשיבותם” או להתעלם מהם לחלוטין” לטמון ראש בחול ולהכריז “אני מושלם”. בלשון אחרת: צריך הילד/הנער להכיל את חסרונותיו ואת הרע שמקנן בתוכו ולהימנע כמעט כליל מביקורת עצמית.
האם זוהי גישתה של תורתנו? אין כל ספק שגישתם של מייסדי תנועת המוסר היתה הפוכה. הם פיתחו משנה חינוכית של ביקורת עצמית שיטתית נוקבת” מתוך אמונה שרק כך יצליח האדם לזכך את עצמו” להשתפר ולהתקדם בעבודת המידות. תלמידי הר”י מסלנט לימדו שחייב האדם לחשוד בעצמו” ולחשוד אפילו בטוב שהוא עושה שמא מסתתרים מאחוריו אינטרסים ירודים ו”נגיעות אישיות”. הם לימדו את האדם להסתכל על עצמו כיצור חסר” וכל זאת על מנת שלא יתפתה להיות מרוצה מעצמו ולהשלים עם חסרונותיו. בעצם” הם דגלו בפיתוח דימוי עצמי שלילי בעזרת ביקורת עצמית נוקבת!! לדעתם” המאבק הבלתי מתפשר עם הרע העצמי מחייב לשלול דימוי עצמי חיובי. ככל שיתערער ביטחונו העצמי של האדם וירגיש שפל ונמוך בעיני עצמו” כך תפחת גאוותו – אם כל רע – ותגבר המוטיבציה שלו לתקן את עצמו.
אולם” ממשיכי דרכו של הר”י מסלנט” ובראשם הרב נתן צבי פינקל ה”סבא מסבלודקה”” נסוגו מהשיטה הנ”ל. הם חששו שמעטים יעמדו בה ורובם יישברו ממנה. ביקורת עצמית נוקבת ועקבית יעילה לאנשים החזקים מטבעם” בעלי עוצמות מוסריות גדולות” אבל היא עלולה לשבור ולרסק את האדם הממוצע. היא לא תתקבל בדור נהנתני וחומרני. לכן הרנ”צ פינקל דגל בשיטה הפוכה. הוא הדגיש את “גדולת האדם”” את הפוטנציאל העצום הגלום בו. אמנם” הישגי האדם הממשי” הריאלי” הם מועטים ונפילותיו מרובות” אבל הפוטנציאל שלו הוא מופלג. האדם יכול להגיע רחוק” להרקיע לשחקים. בדרך זו ביקש הרנצ”פ לעודד את האדם להתקדם. אך נשים לב: הרנ”צ פינקל לא דיבר על חיזוק הדימוי העצמי” המתייחס למצבו הריאלי של האדם. הוא לא עודד את האדם להשלות את עצמו שהוא “חיובי” למרות קטנותו הממשית” אלא הוא התמקד בפוטנציאל” בגדלות הפוטנציאלית. (המשך במאמר הבא).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.