כללים הלכתיים בגיור

כלל ראשון: גדלות גרי הצדק האמיתיים

ש: הדתיים-הלאומיים למיניהם תמיד מביאים אסמכתא לדבריהם ממרן הרב קוק. אז למה בעניין גיור הם מצטטים רבנים שונים ולא את מרן הרב קוק?

ת: שאל אותם ישירות. אך באופן כללי מרן הרב קוק העריץ מאוד את גרי הצדק האמיתיים. הוא מכנה אותם “הנפשות הפניניות המפוזרות בגויי הארצות שמהן באים לנו גרי הצדק שאנו חייבים לאוהבם במדה טובה כפולה” (מאמרי הראיה 200). הוא מזכיר בהתפעלות גר צדק שהיה כומר בכנסיה גדולה ועשירה” מאס בכל הבלי הכבוד” התגייר הוא ומשפחתו” בא לירושלים ולמד בשקידה עצומה עד שנעשה תלמיד חכם חשוב (שם 201).

כלל שני: לגייר רק מי שמלא תורה וקדושת ישראל

ש: אז איך מרן הרב מסביר דברי חז”ל “רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים” ו”קשים גרים לישראל כספחת” (יבמות קט ב)?

ת: הוא מביא תירוץ התוספות שם: “היינו היכא שמשיאים אותם להתגייר או שמקבלים אותם מיד” אבל אם הם מתאמצים להתגייר” יש לנו לקבלם” (שם 201).

ש: אז איך הלל הזקן קיבל אותו אדם שאמר: “גיירני על מנת שתשימני כהן גדול” וכן “על מנת שתלמדני כל התורה על רגל אחת” וזה לא נקרא להתאמץ להתגייר?

ת: גם על זה הוא מביא תירוץ התוספות: “יודע היה הלל בהם שסופם להיות גרים גמורים כמו שעשה לבסוף”. מסקנת מרן הרב: “אין מה לדבר שהננו רחוקים מלהשיא איש מאומות העולם שיתגייר… אלא גם בבאים מעצמם” הננו בודקים אותם בבדיקה מעולה” אם באמת הוארה נפשם מניצוץ האור האלקי של תוה”ק” ומקדושת ישראל בכלל” (שם 201).

כלל שלישי: מרן הרב קוק היה ירא הוראה בעניין גיור

ש: מסתמן מהמקורות הנ”ל שגיור הוא עבור יחידי יחידים. האם לאור זאת מרן הרב קוק בעצמו גייר גרים?

ת: אכן מרן הרב קוק היה מאוד ירא הוראה ביחס לגיור” ונמנע מאוד לעסוק בגיורים. כך שמענו” מפי רבנו הרב צבי יהודה.

כלל רביעי: אין לקבל גרים שלא מתכוננים לקיים כל המצוות

ש: איך מרן הרב קוק היה מתייחס לרעיון החדש שאפשר לקבל גם מי שלא יקיים כל המצוות

ש: אין זה רעיון חדש. היה דבר דומה בארגנטינה בימיו” הרבנים שם דחו אותו בכל תוקף ומרן הרב חיזק את החלטתם “להסיר מכשול מדרך עמנו” בדבר מקבלי גרים שלא כדת וכשורה” אשר עליהם בודאי נאמרו דברי חז”ל הקדושים רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים כיבמות קט ב”. ומה שמקבלים “פשוט הוא דהיינו דווקא כשמכירים בהם שהם מתגיירים בלב שלם לשם שמים” אבל אלה שמקבלין גרים גרורים” שבשביל דברים של חמריות ותאות לבם הם מתגיירים” בודאי עליהם נאמר רע ירוע” ותבוא עליהם רעה אחר רעה” כי גרים ודאי קשים לישראל כספחת” והם מביאים קוצים בכרם בית ישראל” (דעת כהן סי’ קנד).

כלל חמישי: קבלת כל המצוות ממש

ש: מה הכוונה – קבלת מצוות? כל המצוות או רוב המצוות” או המצוות החשובות?

ת: כל המצוות. זו גמרא מפורשת” שמרן הרב מביא אותה: “והרי מפורש אמרו חז”ל” בכורות ל ב” שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד” אין מקבלים אותו” ר”י בר”י אומר אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים” ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה?!” (שם).

כלל ששי: גיור לשם נישואים כשר בתנאי שיש קבלת מצוות אמיתית

ש: ומה יהיה הדין של גר שמתגייר לשם נישואים?

ת: “ואף על גב דקיימא לן כמאן דאמר כולם גרים הם” ביבמות כד ב” ונכלל בזה גם כן איש שנתגייר לשם אשה” ואשה שנתגיירה לשם איש” נראה מדברי התוספות חולין ג ב ד”ה קסבר” ודברי התוספות יבמות שם ד”ה הלכה” דהיינו דווקא כשהגירות היתה שלמה בקיום המצות” אבל כשלא נתגיירו לגמרי” דהיינו בלא קיום המצות ושמירתן” וגם הכוונה היתה בלתי הוגנת (=לשם נישואים)” אז הם גרועים מסתם גרי אריות (=שהתגיירו מפחד שיאכלו אותם אריות)… ולשון הרמב”ם והשו”ע בסי’ רסח בנתגייר בשביל דבר (=כגון נישואים): וחוששים לו עד שתתברר צדקותו” מבואר שאם רואים שאינו מתנהג בדת ישראל” והגירות היתה בשביל איזה דבר” אין זו גירות גמורה” (שם). כלומר מחכים לראות איך יתנהג” האם יקיים מצוות או לא” ובינתיים הוא במצב מסופק” אם מקיים מצוות זו גירות” ואם לאו” אין זו גירות גמורה.

כלל שביעי: גיור מי שלא ישמור מצוות היא הכשלת הרבים

ש: בכל זאת” האם במקרה שלא יקיימו מצוות” אולי בכל זאת עדיף שיתגיירו” כי אם לא יועיל” לא יזיק?

ת: כן יזיק! מרן הרב קוק מסביר: “ולא עוד אלא שהמקבלים אותם הרי הם עוברים על לפני עור” ממה נפשך. דאם נאמר שאין גירותם גירות גם בדיעבד” הרי הם מכשילים את הרבים” במה שמחזיקים נכרים בחזקת ישראל” וכמה תקלות וחורבות נפקי (=יוצאות) מזה” בדיני קידושין וגיטין ויבמין…” (שם).

כלל שמיני: גיור מי שלא שומר מצוות הוא הכשלת הגר

ש: ואם נאמר שהגיור חל?

ת: אז זו הכשלת המתגייר. “ואם באמת הם גרים” ובדיעבד מתחייבים בכל התורה כולה” הרי הם (=המגיירים) מכשילין אותם בזה שמחייבין אותם בעונשין של איסורי תורה שעוברים עליהם” וקודם שבאו לידי מדה זו הלא לא נתחייבו בהם” ואין נענשין עליהם” וכדאמרינן ביבמות מז א כשמודיעין אותו ענשן של מצות” אומרים לו: הוי יודע שעד שלא באת למדה זו” אכלת חלב אי אתה ענוש כרת” חללת שבת אי אתה ענוש סקילה” ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת” חללת שבת אתה ענוש סקילה. והרי אנו מצווים על לפני עור אפילו בגויים… וקל וחומר בנידון דידן שמכשיל אותו בהיותו אחר כך נכנס במדה ידועה בכלל ישראל לחיובא” והוא נענש על ידו על כל מה שהוא עובר מדברי תורה” (שם).

ש: משמע מדברי מרן הרב שלא בטוח מאה אחוז שהגיור לא גיור?

ת: נכון. זה מצב ביניים” מצב מסופק” כמו שהוא אמר “אין זו גירות גמורה”.

כלל תשיעי לפעמים גוזרים לא לקבל גרים כלל

ש: אם זה כל כך מסובך” אולי עדיף לא לקבל גרים כלל?

ת: אכן זה היה המקרה שרבני ארגנטינה גזרו לא לקבל גרים כלל” ומרן הרב חיזק את ידיהם. “על כן יפה עשו כבוד תורתם ורבנן קדישי” המחזקים את ידו” שגדרו גדר במדינתם” ששם הפרוץ מרובה” ורבו גיוריות כאלה שאינם אלא לפנים(=כאילו)” שלא לקבל גרים כלל” (שם).

כלל עשירי: בית-דין חשוב שיחקור היטב שזה לשם שמים

ש: אז נועלים לגמרי שערי גיור גם למי שבאמת רוצה להתגייר לשם שמים ולהיות גר צדק אמיתי?!

ת: במקרה כזה יפנו אותו לירושלים עיר הקודש ושם יחקרו היטב עד שיהיו בטוחים. “ומי שרוצה באמת להתדבק בקדושת ישראל” שיבא לעקו”ת ירושלים תבנה ותיכונן” שיחקרו אחריו יפה בבי דינא רבא” באופן שלא יהיה שום משא פנים בדבר לקבל כל אחד” אלה שנהיה בטוחים בהם שמתגיירים לשם שמים ושישמרו לעשות את כל דברי התורה” אחר שיתחייבו בה בעברם בברית השי”ת ע”י הגירות ויכנסו באמת תחת כנפי השכינה. ותחזקנה ידי כת”ר” ויישר חיליה” על אשר יעמוד על משמרת הקודש” להמנע מכל תקלה המהרסת ועוקרת קדושת ישראל ותורת” (שם).

כלל אחד עשר: המתגייר בלי קבלת מצוות” יש להחמיר לחייב גט

ש: לאור הנאמר לעיל שזו לא גירות גמורה” אך יתכן שהגירות כן חלה” לכן לא בטוח שהוא גוי” ואם למשל התחתן” אז אם רוצים להתגרש” צריך גט?

ת: נכון. יש להחמיר בשני הכיוונים. “חלילה להקל בהן” ולהחשיבן לגיוריות שנכנסו בכלל ישראל” פשוט דהיינו להחמיר” ומכל מקום לא נדון בהן להקל להוציאן מתחת בעליהן בלא גט וכיו”ב” עד שיבורר ענין כל אחת מהן בפרט” (שם). ואכן היה מקרה שגר שקידש אשה והותיר אותה עגונה. רבני מצרים ביקשו להתיר אותה בנימוק שבעלה התגייר בלי קבלת מצוות בלבו רק בפיו. מרן הרב פסק שכיון שבפיו קיבל” אי אפשר לבטל את הגירות לגמרי” ואפילו יבוא אליהו ויגיד שבלבו חשב אחרת מאשר בפיו” בענין זה אנו אומרים שדברים שבלב אינם דברים. וגם אבותינו קיבלו מצות בפיהם” ואמרו נעשה ונשמע” על אף שבליבם היתה גם עבודה זרה” וכשעברו ים סוף היה פסל מיכה איתם” בכל זאת הגיור הוא גיור (דעת כהן סי’ קנג).

ש: אכן לכאורה יש סתירה” כי בסי’ קנג מרן הרב קובע שאין להחליט שהגיור בטל למפרע. ובסי’ קנד הוא כותב: “כל שלא מקיימים מצוות וגם המחשבה היתה שלא כראוי אז אין כאן גירות כלל”?

ת: נכון. תלוי לאיזה עניין. אם זה דיעבד כדי להתיר אשה בלי גט” הוא סובר שהגיור ספק” בסי’ קנג. אך אם זה בעניין גיור לכתחילה” אז אם אין קבלת מצוות” לא יהיה כאן גיור כלל” בסי’ קנד. אגב” זו דעת רוב הראשונים והאחרונים.

כלל שנים עשר: גיור קטן” אם אין הוריו מוסרים אותו לבית-דין על דעת שישמור מצוות” אין כאן קבלת מצוות

ש: מה סבר מרן הרב קוק לגבי גיור קטן שהוריו נשארים גויים” או שהורה אחד גוי והשני חילוני?

ת: צריך ששני ההורים ירצו שיקיים מצוות ויחנכו אותו לכך. אבל אם שניהם גויים” או אחד מהם “מסתמא יש לומר דחזקה היא” דכיון שהיא בגיותה… ודאי לא תרצה גם כן להכניס את בנה בקדושה”. הגיור חל “רק אם הוא באופן כזה” שאנו יודעים שבגדלותו יקיים את המצוות” דבאמת הלא קבלת המצוות היא עיקר של הגירות” שהרי היא מעכבת”” “ודאי צריך על כל פנים שאביו או אמו” או שניהם יחד” ימסרו אותו על דעת קבלת המצות”” “אבל בענין שהדבר מתברר” שאין דעתם כלל לקיים ולהזהר מאיסורי תורה… כיון שחסרה קבלת המצות אין זו גירות כלל” (שם סי’ קמז).

——

“על הצדיקים ועל החסידים

ועל זקני שארית עמך בית ישראל

ועל פליטת בית סופריהם

ועל גרי הצדק”