כל אחד יכול להתגדל בתורה

שאלה: האם אדם שאינו יכול ללמוד תורה כל היום בגלל עול פרנסתו” אך בכל רגע פנוי משתדל ללמוד תורה” יוכל להיות תלמיד חכם?
מי נקרא ‘תורתו אומנותו’?
הרא”ש מתייחס בפירושו למסכת בבא בתרא (פרק א סי’ כ”ו) לסוגיה האם תלמידי חכמים צריכים להשתתף במיסים ובהוצאות השמירה של העיר. אך לאחר התייחסותו המקומית לסוגיה” הוא מוסיף כמה שורות על ההגדרה של מי שתורתו אומנותו:
“ונראה שתלמיד חכם שיש לו אומנות או קצת משא ומתן להתפרנס כדי חייו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקו מחזר על דברי תורה ולומד דברי תורה הוא הנקרא תורתו אומנותו”.
ההגדרה של “תורתו אומנותו”” לפי הרא”ש היא מי שמשלב לימוד תורה עם פרנסה. יש כאן גם אמירה חינוכית” אם אנו נרצה לדעת לאן נוטה לבו של האדם” נבחן מה הוא עושה בזמנו הפנוי. אם הוא מקדיש את שעותיו הפנויות לתורה” הוא מגלה שהתורה היא החשובה לו מכל. ולכן לא כמות הזמן שהאדם לומד היא הקובעת” אלא איכות הזמן מצד ההזדהות והאהבה ללימוד” היא הקובעת. יכול להיות אדם שלומד פחות שעות מאדם אחר” אבל איכות הלימוד אצל הראשון היא אחרת” עמוקה יותר” מקורית” ומלאה ברגש ובנשמה.
ומעניין שהרא”ש לשיטתו ומתייחס על זו הדרך לשאלה שנשאלה בתוספות: האם מי שבירך בבוקר ברכות התורה ועובד לפרנסתו במשך היום ורק לומד לאחר מכן” צריך לברך ברכות התורה שנית? (ראה: ברכות יא” ב ד”ה שכבר). הרא”ש משיב: “מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה” (רא”ש ברכות פ”א סי’ יג). ולכן” ההזדהות” האהבה והחיבור לתורה” היא הקובעת. ייתכן שאדם יעסוק בתורה רק כשיחזור מעבודתו” אך מאחר שבמשך היום היה מחובר לתורה” זה נחשב שלא הפסיק את לימודו ולכן לא יצטרך לברך שנית.
היכן נמצא הלב?
יסוד זה גם יוצא מדברי הרמב”ם כפי שלמדתי ממו”ר הרב מרדכי גרינברג שליט”א” ראש ישיבת כרם ביבנה. הרמב”ם כותב:
“מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה” לא יסיח דעתו לדברים אחרים” (הל’ תלמוד תורה ג” ו).
מה הכוונה “לא יסיח דעתו לדברים אחרים”? ממה נפשך! לא ייתכן שכוונת הרמב”ם היא שלא יעבוד כלל” כי הרי ידועה שיטת הרמב”ם בעניין שכולם צריכים להתפרנס מיגיע כפיהם. ואם הוא צריך לעבוד” מה ההבדל בינו לבין אדם רגיל שעובד במלאכתו ובכל זאת הרמב”ם מחייבו ללמוד תשע שעות ולעבוד שלוש שעות (שם א” יב)?
אלא שהכוונה היא בנטיית הלב” ברצון שלו. מה השאיפות שלו? האם חלומו הוא להתעשר או לזכות בכתרה של תורה? האם בעומק ליבו הוא באמת חפץ ללמוד תורה? האינדיקציה היא האם בכל רגע פנוי הוא עוסק בתורה” או מסיח דעתו לדברים אחרים? אם ברגעים הפנויים שלו מעבודתו” הוא לא מסיח דעתו לדברים אחרים” אף שהוא לומד אותן שעות כמו כל אחד אחר – הוא נקרא מי שנשאו לבו להיות מוכתר בכתר תורה [לעיון נוסף ראה: רדב”ז על דברי הרמב”ם בסוף הלכות שמיטה ויובל].
דעתי עליה
רבי אברהם דנציג (חי לפני כ-200 שנה בוילנה) היה סוחר ותלמיד חכם וכתב בהקדמתו לספר ‘חכמת אדם’ שכאשר פרסם את ספרו היו כאלו שהתלחשו עליו ותמהו ‘איך סוחר יכול להיעשות תלמיד חכם?’
הרב דנציג השיב שנסיעתו למרחקים לא היתה לקבץ עושר” אלא לפרנס את משפחתו. וכותב עוד שאם דעתו של האדם נשארת על התורה והוא משתוקק בכל רגע פנוי ללמוד תורה” התורה שומרת לו אמונים. אם האדם לא שוכח את התורה” גם התורה לא שוכחת את האדם. והעיד על עצמו “כן אומר אני על עצמי הגם שנסעתי למרחקים והייתי סוחר אף חכמתי עמדה לי כי בנסיעתי לדרך דעתי עליה ובישיבתי בחנות דעתי עליה ותיתי לי שאפילו בשעת משא ומתן פעמים הרבה היה דעתי עליה בהרהור פירוש או קושיא”.
הרב דנציג מוסיף ואומר שאין ספק שכאשר אדם צריך לנסוע למרחקים בגלל פרנסתו” הוא ישכח מלימודו. אך אם מטרתו אינה להתעשר אלא לפרנס את משפחתו ונשאר נאמן לתורה וינסה ללמוד בדרך כפי כוחותיו” התורה תישאר נאמנת גם לו. וכאשר יחזור לביתו וללימודו” יצליח להיזכר בכל לימודו. “אף שלא ימלט שלא ישכח מלימודו מכל מקום אם ישאל לו שאלה ישיב אין עמדי כעת וכאשר מיישב דעתו נזכר כל המקומות השייכים לזה”.
וכך הרב דנציג מעיד על עצמו שבמהלך טרדותיו ונסיעותיו” נשכח ממנו הרבה מהתורה” אך מאחר שלא התנתק” אלא נשאר מחובר כל הזמן לתורה” הצליח להשיב את אבדתו. “שאף שבלתי ספק שבעת נסיעתי נשכח ממני הרבה אבל היא היה רק בגדר אשיב אין עמדי אבל אחר יישוב דעת ברוך ה’ הוחזר לי אבידתי. ויעידו עלי הסוחרים שאפילו בעת נסיעתי בלייפסיג לא מנעתי ליקח עמי גמרא ומקרא ומשנה ואפילו בשעת יריד כמעט שלמדתי בכל יום דף וחצי גמרא חוץ משניות”. ולכן” הרב דנציג אומר שאין להתייאש חלילה” אלא להמשיך כל הזמן בדביקות לימוד התורה גם כאשר עובדים לפרנסה.
“בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ” (משלי ו” כב).
לתגובות: natanorot@gmail.com
*) הציבור מוזמן לשיעור אמונה מידי שבוע בנושאים אקטואליים שמתקיים אי”ה בבית הכנסת המרכזי בית הכרם (רח’ בית הכרם 17 לרדת קומה) בימי ג’ בשעה 20:30.