גם בני הנוער ניכרים ב”כעסם”

לצערנו ולבושתנו” אנו עדים מידי פעם לגילויי אלימות מילולית ואף פיזית של בני נוער וצעירים כלפי לא יהודים. אלימות זו גונתה בחריפות על ידי דוברים רבים” רבנים ואנשי חינוך. הובהר פעם נוספת שאלימות כלפי נכרי היושב בארצנו נוגדת את התורה ואת ההלכה” את המוסר האנושי ואת השאיפה לשלמות. זכוּר לכל תלמידי מו”ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל מה שהיה משנן” שיש לעם ישראל זכויות לאומיות בארץ ישראל אבל אין לפגוע בזכויות הפרט של הנכרי היושב בקרבנו. הרב היה חוזר פעם אחר פעם שהמאבק שלנו על השליטה בארץ ישראל השלמה אינו צריך לגרור אחריו סבל ופגיעה בערבי הפרטי היושב על אדמתו” אלא הוא מכוון כלפי השגת ריבונות פוליטית לאומית מלאה על שטחי ארץ ישראל. הרב היה אומר שאין לנו עניין להצר ל”מוסטפה” או לכל ערבי אחר” ולכן דרש מפעילי ההתיישבות ביו”ש להתנחל רק באדמות שאינן מיושבות על ידי ערבים.
מוכר לכולנו מכתבו של הרב צבי יהודה אל מנהל בית ספר שתלמידיו ביזו ופגעו בערבים עוברי אורח: “לכבוד המנהל והמורים של בית-הספר” פה עיקות”ו” הנני מחויב להעיר את כ’ על העניין דלהלן: היום בשעות שלפני הצהריים” בעוברי על פני ביה”ס והלאה לרחוב יפו-בן-יהודה” ראיתי כי מתוך חבורת ילדים יוצאי ביה”ס פגעו איזה מהם” פעמים ופעם” פגיעה שבגוף והתגרות גסה בערבים רוכלי-רחוב שעברו אז שם…. נצטערתי ונתביישתי מאוד למראה עיני זה. מתוך מרוצת הילדים והשתובבותם לא עלה בידי להשיגם להעירם על כך… מציאות העובדה הזאת” שהכאיבתני והעליבתני” כאמור” מחייבת אותי להעירכם על הצורך בשימת לב חינוכית יתרה ומיוחדת לביטול אפשרויות שכאלה” גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי היישובי והמדיני” של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים. בכל כבוד ויקר ובתוחלת קידוש השם לישע עמו ונחלתו. צבי יהודה הכהן קוק”.
לאחר הגינויים החריפים של האלימות” יש דוברים המצרפים מילות הסבר לתופעה: בני הנוער מתוסכלים מאזלת ידם של כוחות הביטחון למגר את הפגיעה ביהודים מצד הערבים (אבנים” בקתב”ים וירי)” הם מתוסכלים מהאפליה של מערכות המשפט והאכיפה כלפי מתיישבי יש”ע” מהאדישות של התקשורת כלפי הפגיעה היומיומית ביהודים. הם מתוסכלים ומיואשים” ומגיבים בהתאם: זעם” כעס ואובדן עשתונות.
יתכן שהטענות כלפי מערכות המשפט והאכיפה וכלפי התקשורת נכונות” ואין חולק על כך שלגיטימי” ואף חובה” למחות נגד כל אפליה ולנהל מאבק ציבורי בעזרת הכלים המקובלים במאבקים ציבוריים. אבל אם התסכולים והכעס מובילים לאובדן עשתונות ולאלימות” זה מעיד שקיימת בעיה חינוכית הדורשת מענה.
מבחנו האמיתי של החינוך” של השפעתו על האדם ועיצוב אישיותו” הוא דווקא בעת משבר. לא בעת “שלום”” כאשר החיים מתנהלים על מי מנוחות” אלא דווקא בעת “מלחמה”” במצבים מייאשים ומתסכלים. אז ורק אז” נבחן החינוך” איכותו וחוסנו” האם ייתן לנער כוח להתמודד באיפוק ובצורה רציונלית עם הקושי? האם החינוך יחזק את הנער או שמא החינוך יקרוס ויצוץ הפרא שבאדם.
מובא בחז”ל: “אמר רבי אילעאי: בשלושה דברים אדם ניכר – בכוסו ובכיסו ובכעסו. ואמרי ליה: אף בשחקו” (עירובין סה). ופירשו המפרשים (“עץ יוסף”)” שיש בני אדם המסתירים את מידותיהם הרעות ומתעטפים בתדמית חיצונית של צדיקים גמורים. אבל בעת שהיין והכעס משתלטים עליהם” ומסתלקים ה”שכל” והנימוסים שלהם” מתגלה פרצופם האמיתי. גם בכיסו” נבחן האדם. יש שטוב ליבו הוא רק מהשפה ולחוץ” ואיננו מגיע לכיסו.
אך לא רק היחיד נבחן בכיסו” בכוסו ובכעסו” ואף בשחוקו אלא גם החברה” חברת המבוגרים” הבוגרים ובני הנוער. החברה ניכרת בכיסה – יש חברה שמשקיעה בחסד” מפזרת את ממונה לנזקקים ואיננה רודפת בצע ועושר. היא מנהלת אורח חיים צנוע” וכיסה פתוח לרווחה. ויש חברה הפוכה ממנה. בכוסה – יש חברה שבה שתיית אלכוהול וצריכת סמים שכיחות. בני הנוער מבלים בפאבים ומשתכרים. ויש להפך. בכעסה – יש חברה ש”כועסת”” סף האיפוק שלה הוא נמוך. כל תסכול משמעותי מעורר כעס וזעם המובילים לפרצי אלימות. ואף בשחוקה – בשחוק שלה” בתרבות הבילויים וה”צחוקים” של צעיריה.
לא די שבני הנוער יוּכּרוּ לטובה ב”כיסם” (= התנדבות) וב”כוסם”” ואף ב”שחוקם” (תרבות הפנאי)” צריך שיוּכּרוּ לטובה גם ב”כעסם”” בתגובתם השקולה לאירועים קשים” תגובה שאיננה כוללת מרכיבים של אלימות פיזית או מילולית.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.