ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


הכנות לשבת בנחת-בנישואין (א)

אסתר אברהמי

שאלה
אנחנו זוג צעיר, שמנסים למצוא פתרון ללחץ ביום שישי, בהכנות לקראת שבת.
אשתי רוצה להכין ארוחות מגוונות ועשירות ואני מבין אותה. אבל יוצא שעקב כך נכנסים לשבת בלחץ וקשה לי.
הצעתי לה להכין ארוחות מינימאליות (לפחות כשאין אורחים) והעיקר לקבל שבת בנחת.
מובן שאני שותף בהכנות לפי רצונה, אבל אני מתוסכל ומרגיש שמפסידים את העיקר.
כיצד ניתן למלא את רצונות שנינו ולקבל שבת בשמחה?
תשובה
זו אכן שאלה שהרבה זוגות צעירים מתמודדים עימה. בהכנות שבת בבית ההורים, הייתם בתפקיד של עוזרים, ללא אחריות כוללת. עכשיו זה שונה. התמודדויות חדשות, וההכנות לשבת והלחץ המתלווה אליהן בזמן קצר. פגשתי זוגות עם התרגשות גדולה לקראת השבת הראשונה לבדם. מהר מאד מצאתי אותם "מתנחלים" בבית ההורים לשבתות. הן מפני המחיר הכלכלי והן מפני הלחץ, העומס והכעסים. מקבלים שבת מותשים ומאוכזבים.
אני ממליצה לזוגות, לא לוותר על האתגר בהכנות לשבת. התמודדות נכונה מעצימה אותם באופן אישי וזוגי, על ידי שיתוף פעולה, הבנת הצרכים, הכלה וקבלה. אלה אבני-יסוד לזוגיות יציבה ואוהבת.
המטרה שלכם שציינת בשאלתך "לקבל שבת בנחת ובשמחה" היא כבר פתיחה טובה, למציאת דרך מתאימה לשניכם.
כדי לקבל את השבת - מעין עולם הבא, יש צורך לעבוד בששת ימי המעשה. העבודה הנכונה, היא תשתית ותנאי לשבת מנוחה. ככל שלומדים לעבוד נכון ביחד, כך הלחץ יורד וניתן להגיע לקבלת שבת בנחת.
זמן ההכנות לשבת, הוא "מעבדה מרוכזת" לעבודה עצמית, שיתוף פעולה, הכלה, תמיכה ועזרה הדדית. (יש לכך גם סיבות רוחניות שלא כאן המקום לפרטן). תחושת הלחץ ויכולת ההתארגנות השונה, מחייבים שיתוף פעולה, כדי להספיק עד כניסת השבת. זו הזדמנות לגלות יכולות איפוק ושליטה כשהדברים לא קורים כפי שרוצים. לומדים לקבל זה את זה עם החולשות והקשיים האישיים המתגלים בזמן ההכנות, לתמוך ולהרגיע. בזכות כך, נעשים קרובים יותר.
אתה כותב שהיא מעוניינת בארוחות מגוונות ואתה מבין אותה. יחד עם זאת, אתה מציע לה להכין ארוחות מינימאליות. כדאי לברר את הצורך הנפשי שלה בהכנת הארוחות. אולי אשתך אוהבת להכין ולגוון במטעמי השבת, כי בנוסף להנאתה, הערך העצמי שלה עולה בעיניה. אולי חשוב לה גם לקבל את הערכתך, על היצירתיות, הגיוון והיופי שבמעשי ידיה... ייתכן שהיא חווה את תהליך ההכנות, כמטרה בפני עצמה. היא רוצה את עזרתך, לא כאובייקט, אלא כשותף בעבודת צוות. כביטוי ל"אנחנו ביחד". ביטוי של קשר נפשי רגשי ולא עשייה טכנית בלבד.
לעומתה, ייתכן שהאיש מעוניין בתוצאה. מעריך את כל מה שהיא מכינה, ואולי ללא תשומת לב מספקת, לתהליך המשותף הדרוש לשם כך. מבחינתו, ההכנות הן אמצעי למטרה, שהיא כניסת השבת. לכן, ההתעסקות בעוד מאכלים נראית מיותרת, אם לא ניתן לקבל שבת בנחת. גם "הכנות שבת", ראויות כבר "לטעום" מאווירת השבת.
ואני תוהה ושואלת: מה טעם במטעמי שבת, אם הכנתם מלווה בכעסים ובחוסר הבנה הדדיים??
שניכם יוצרים שלימות: האשה בתהליך והאיש במטרה ושניכם ראויים להבנה.
בשבוע הבא נתייחס לאספקטים נוספים ונמצא בעז"ה את הדרך, לקבל שבת, בנחת ובשמחה לרצון שני בני הזוג.



תגיות: הכנות לשבת



מאמרים נוספים מעלון פרשת חוקת התשע"ה:
הם בחרב, ואנו בשם ד' - הרב דב ביגון
מכתב גלוי לאו"ם - הרב שלמה אבינר
בין אהבה לפינוק (ב) - הרב אלישע אבינר
עם מאמין - הרב דוד לנדאו
תמוז - סוד הבֶּכִי - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: