איך יודעים אם מחלוקת היא ‘לשם שמים’?

נאמר שכל מעשיך צריכים להיות ‘לשם שמים’. ומה פירוש “כל מעשיך”?
ללמדך שאפילו המעשים הנעשים ‘לשם שמים’ צריכים להיות ‘לשם שמים’.
(רבי מנחם מנדל מקוצק)
מבחן ה’לשם שמים’
חז”ל אומרים בפרקי אבות: “כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו” (אבות ה” יז).
למה התכוונו חז”ל כאשר אמרו ‘כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים’? איך יודעים אם המחלוקת באמת לשם שמים? הרב יהונתן אייבשיץ אומר שהמושג ‘לשם שמים’ הוא מושג מאוד מבלבל וניתן להשתמש בו לרעה. “אבל בעוונותינו הרבים כל מחלוקת יהיה מה שיהיה היצה”ר מפתה ואמר שהוא לשם שמים ולמצוה גדולה להכניע בוגדים ולשבר זרוע רמה וכהנה דברים רבים.
כללו של דבר אין לך מחלוקת שאין יצר הרע מפתהו ואומר שכל הכוונה לשם שמים וחס וחלילה לומר על מחלוקת שהיא שלא לשם שמים. רק אם כן במה יודע איפא האמת אם היא באמת לשם שמים או לא?” (יערות דבש ח”ב עמ’ מג” ב).
הרב אייבשיץ נותן לנו את ‘כלל הזהב’ לדעת האם המחלוקת היא באמת ‘לשם שמים’:
“בזאת יוודע אי המחולקים ובעלי ריבות הם זולת הדבר שנחלקו בו ומנגדים זה לזה הם אוהבים גמורים בלב ונפש זהו אות שמחלוקתם לשם שמים אבל אם הם אויבים ונוטרים שנאה זה לזה ע”י מחלוקת. זהו שלא לשם שמים ויתייצב השטן בתוכם.
וזהו הסימן מסרו לנו חכמי משנה איזה מחלוקת שהיא לשם שמים כי בכל מחלוקת אומרים שהיא לשם שמים ואמרו כמחלוקת שמאי והלל שאהבו זה את זה וכבדו זה את זה. הנאהבים ונעימים זהו אות שמחלוקת לשם שמים” אבל במחלוקת קרח ועדתו שהיו נוטרים איבה ושונאים וכמעט יסקלהו למשה וכדומה זהו שלא לשם שמים” (שם).
ובכן” אם המחלוקת נשארת עניינית בלבד ואינה גולשת להאשמות אישיות ובעלי המחלוקת אוהבים ומכבדים זה את זה” זהו הסימן שהמחלוקת היא באמת ‘לשם שמים’.
ואכן” כך מצינו שלמרות שבית הלל ובית שמאי נחלקו בהלכות חמורות של ספק ממזרות” הם לא נמנעו מלבוא בקשרי נישואין ביניהם. “לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל” ולא בית הלל מבית שמאי” ללמדך” שחיבה וריעות נוהגים זה בזה” לקיים מה שנאמר: ‘וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ’ (זכריה ח” יט)”.
אך לא זו בלבד שמחלוקת ‘לשם שמים’ צריכה להיות עניינית ומכבדת” אלא יש דרגות גם ב’לשם שמים’. צריך לברר האם המחלוקת מיועדת להתנצחות או לבירור האמת?
מהי מטרת המחלוקת?
במסכת עירובין (יג” ב) מסופר: “אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל” הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן” והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן – מפני שנוחין ועלובין היו” ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן”.
מדוע מדגישים חז”ל שההלכה נפסקה כבית הלל “שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן”?
ה’חתם סופר’ מלמדנו כלל גדול במטרת המחלוקת: “שלא יהיה כוונת המתווכחים בדין בין ריב לריב ובין דם לדם” לנטות דעת חברו לדעתו” כי מה לי ולו” אך יהיה הויכוח להעמיד סברתי ודעתי על פי שכלי” באופן מה שחברי טען נגדי אראה במחשבתי אם כנים דבריו אחזור בי ואם לא נראים לי דבריו אני עומד על דעתי.
ומה לי בכך אם יודה לי או לא כי אין כוונתי לנטות דעתו לדעתי” וכן יהיה דעת חברי שכנגדי להעמיד סברתו לעצמו” ואחר הויכוח הזה אחרי רבים להטות. אבל אותם הרוצים דוקא שחברו יודה לו וכוונתו להטות דעת חברו לדעתו” אותם שוגים מדרך האמת ונוטים אל הניצוח ויצא משפט מעוקל” (שו”ת חתם סופר חלק א או”ח סי’ ר”ח).
ה’חתם סופר’ מלמדנו שמטרת המחלוקת אינה להתנצח ולשכנע את הזולת” אלא כדי לעמת את דעותינו ועמדותינו מול הדעות והעמדות של הזולת במטרה להגיע לאמת. מי שמסוגל להגיע למחלוקת מתוך פתיחות” ענווה והקשבה אמיתית לדברי הזולת” הסבירות גבוהה יותר שיגיע לאמת. בית הלל היו “מקדימין דברי בית שמאי לדבריהן” כדי להבין לעומק את דברי בית שמאי ומתוך כך היו יכולים להגיע לאמת גדולה יותר. ולכן” ההלכה נפסקה כבית הלל מאחר והם הגיעו למחלוקת מול בית שמאי מתוך פתיחות” ענווה והקשבה אמיתית.
לתגובות: natanorot@gmail.com
*) הציבור מוזמן לשיעור אמונה מידי שבוע בנושאים אקטואליים שמתקיים אי”ה בבית הכנסת המרכזי בית הכרם (רח’ בית הכרם 17) בימי ג’ בשעה 20:30.