מטרת הויכוחים בנישואין

מטרת הויכוחים בנישואין
שאלה:
אנחנו נשואים שנתיים. במשך כל הזמן יש בינינו מריבות. כמעט על כל נושא אנחנו מתווכחים. בכל פעם אנחנו חושבים” שהנה פתרנו בעיה” אך מיד יש ויכוח על נושא אחר. נראה לנו שהמריבות לא ייגמרו. עד מתי?? מייאש לחשוב” שתמיד יהיה על מה לריב. אנו מבקשים לדעת איך ניתן לגמור עם המריבות ולחיות בשלום?!
תשובה:
אני שמחה להודיע לכם” שעם הויכוחים לא תגמרו אף פעם ובכל זאת” אפשר לחיות בשלום ובאהבה. השאלה לא אם המריבות יסתיימו” אלא כיצד מתווכחים. כי מעצם היות בני הזוג שונים – הם חלוקים בדעותיהם כמעט על כל נושא.
במאמר זה אתייחס להבדל בין מריבה לויכוח:
1. מריבה – נושא המריבה הוא אמצעי למאבקי כוח.
מריבה אינטרסנטית – להוכיח מי צודק” מי אשם” מי יותר טוב וכו’. לדוגמא:
אשה שרוצה את עזרת בעלה בהדחת כלים” טוענת כנגדו שלא איכפת לו ממנה. הוא נפגע” כועס ומאשים. הוא לא מודע לפרשנות שלה :”אם הוא לא עוזר – סימן שלא אכפת לו ממני”.
מריבה רגשית – לעיתים סגנון/תוכן דיבור” או טון/אינטונציה” מפעילים תחושות של השפלה” עוינות” בדידות” תסכול” אכזבה” הישרדות” פחד וכד’. אלו רגשות שכבר “נרשמו” בעבר בחווית הגוף והנפש. מעתה” התגובה היא תוצאת התחושה (ללא קשר למציאות). לדוגמא:
אדם שחווה השפלות בילדותו” עלול להאשים את אשתו שמשפילה אותו” כאשר אינה מסכימה לדעתו.
האדם רב עם עצמו דרך אשתו” שבלא מודע היא “נוגעת” ברגשות כואבים.
כחלק ממנגנון ההגנה עצמית” מתקיפים או נמנעים מיצירת קשר. בהתקפה” נמצאים בעיצומה של מלחמה אישית” שמתישה את שניהם. בהימנעות ממריבות” משיגים “שקט מדומה”. הרגשות השליליים נשארים ואולי אף מועצמים. חייהם רצופים מאבקים סמויים או גלויים.
בגיל מבוגר” (אם החזיקו מעמד)” כש”העסק” המשפחתי נסגר” גם הקשר נגמר. לרוב הם מתגרשים או גרים בבית אחד” בנפרד.
2. ויכוח – הבעת עמדה עניינית בנושא.
מי שמבין שהשוני בין בני הזוג מזמין חילוקי דעות” תפישות חיים ורגשות מנוגדים” כדבר טבעי ובריא” רואה את מטרת הוויכוחים” כאמצעי לחיבור נפשי ולא כמטרה לפתרון בעיות.
הזוג מגלה שיש לכל אחד מהם פרשנות שונה/הפוכה על הנושא” או על אופן הצגתו” לכן אין מקום למאבק. לדוגמא:
אשה שרוצה את עזרת בעלה בהדחת כלים” תשתף אותו בפרשנות שלה (ולא תסתגר או תטיח בו אשמה). או מי שחווה השפלות” ישתף בהרגשתו. השיתוף” ההקשבה וההבנה ההדדית יאפשרו תיקון אישי וחיבור זוגי.
בוויכוח יש רצון הדדי להבין זה את זה. לכן” כשעולה קושי ביניהם” בני הזוג מביעים את עמדתם” מקשיבים ומנסים להבין מהו המקור לשוני ביניהם. במצב כזה” אין צורך בהתגוננות. לכן” כל אחד פנוי להקשיב לשני ולרגשות שעולים מתוכו” בעקבות הניגודים. השיתוף ההדדי במתרחש ביניהם” מאפשר היכרות עמוקה יותר” הבנה” תמיכה בעיבוד רגשות ותחושת אחדות.
כאשר בני הזוג מבוגרים” הם נהנים ביחד” כי למדו להתחבר ולאהוב. עד כדי כך שאפילו החסרונות” שלא ניתן לשנותם” מתקבלים בהבנה ואהבה.
הויכוחים” הם עוד דרך” לחיבור נשמות של בני הזוג. קשה? נכון! אבל כדאי.