גדולי ישראל

חשוב לדעת אלו ענקים היו בדורות קודמים. הערצת גדולי תורה – זה סימן של גדלות. גדולים יודעים איך להעריץ גדולים. ולהיפך” עמי הארץ אינם יודעים. יש בקשר לזה פתגם בגמרא: “אם ראשונים כבני מלאכים – אנו כבני אנשים. אם ראשונים בני אנשים – אנו כחמורים” . המובן הפשוט הוא: אם ראשונים נחשבים כמלאכים” אנחנו כבני אדם” אבל הרב ברומברג ז”ל אמר פעם בהדגשה יפה מאוד: אם אתה מתייחס אל הראשונים כך שהם כמלאכים – אתה בן אדם” אבל אם אתה מתייחס אליהם כבני אדם” כמוך” אתה מתחצף – אז אתה כחמור.
ה’חתם סופר'” שחי לפני כמאתיים שנה” היה חתנו של רבי עקיבא איגר” בזיווג שני. שניהם היו ענקי רוח גדולים. רבי עקיבא איגר חי בדור שאחרי הגאון והיה כעין שני לו. מתוך חליפת המכתבים בין שני אנשים מיוחדים אלה” אפשר ללמוד על ענוותנותם. “כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב”ה שם אתה מוצא ענוותנותו”. רבי עקיבא איגר כתב למי שעמד להיות חתנו” וכבר אז תפש מקום חשוב בין תלמידי החכמים: אם כבודו חושב שבמה שיקח את בתי לאישה” יקיים בזה מצוות “נושא בת תלמיד חכם”” אינו ברור. צריך לברר כדי שלא יהיה מקח טעות. כך כותב רבי עקיבא איגר שהיה המשך לגאון מווילנה” ובעצמו גאון מופלא וקדוש” כולו תמימות וענווה. עונה לו על כך ה’חתם סופר’: מה שכבודו כותב שעלי לברר אם אקיים מצוות “נושא בת תלמיד חכם”” על זה אל ידאג; עלי ועל צווארי. רק יברר כבודו אם יקיים הוא את המצווה של “משיא בתו לתלמיד חכם”.
מסופר על שני גאונים אלה שפעם כשרבי עקיבא איגר היה צריך לנסוע לאיזה מקום בלויית חתנו” רצו תלמידי חכמים גדולים” מתוך כבוד אליו” לרתום עצמם לעגלה” במקום הסוסים. רבי עקיבא איגר ישב ובכה ואמר מתוך צער: אני מרמה את הבריות” חושבים שאני תלמיד חכם גדול. ענה לו ה’חתם סופר’: ואני שמח” אמנם טועים בי” באמת – אני מה שאני” אבל אני מתמלא שמחה כשאני רואה שיהודים רוצים לכבד כל כך את התורה .