עלה נעלה וירשנו אותה – כי יכול נוכל לה,בני דור המדבר לא רצו לעלות לארץ להילחם ולכבוש אותה” משקיבלו את דברי המרגלים שכיבוש הארץ הוא משימה בלתי אפשרית ולא רציונלית” ככתוב: “לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ: וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיה” (במדבר יג לא-לב). ואכן העם השתכנע ובאו בטענות קשות לשי”ת ולמשה ואהרון ואף רצו להחליפם במנהיגים אחרים באומרם: “וְלָמָה ד’ מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה” (שם יד ג-ד). דור המדבר לא רצה לקבל את דברי יהושע בן נון וכלב בן יפונה שאמרו: “עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָה” (יג ל) ו-“הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד” (יד ד). יהושע בן נון וכלב הבינו שחולשת הדור נובעת מחולשת אמונה בשי”ת וביכולתו הבלתי מוגבלת באומרם אל העם: “אִם חָפֵץ בָּנוּ ד’ וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר היא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: אַךְ בד’ אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם ד’ אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם”. אך העם” במקום לקבל את דברי יהושע וכלב” רצו לרגום אותם באבנים.<br>משה רבינו אוהב ישראל הגדול והמנהיג הנאמן” בשומעו שהשי”ת רוצה להענישם עד כליה” ככתוב “אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ”” יוצא להגן על העם בטענה” כי אם ישמיד ד’ את העם ח”ו יאמרו הגויים “אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ד’ לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר” (טו-טז)” דהיינו שיתחלל שם שמים בעולם” והוא מבקש מהקב”ה שיסלח לעם “סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה”.<br>נכון לעכשיו” טענות המרגלים שהוציאו דיבת הארץ” דרדרו את העם למצב של חולשה רוחנית ואמונית עד כדי כך שרצו לסגת משאיפתם הראשונה לעלות ולכבוש את הארץ וליישב אותה ובמקום זה לשוב למצרים. טענות דומות לאלו נשמעות עדיין לצערנו ולבושתנו על ידי מנהיגינו כמו: שתי מדינות לשני עמים” שמרוב חולשת אמונתם ביכולתו של עם ישראל לרשת את הארץ ולהתיישב בכולה” יצרו ויוצרים תוכניות מדיניות שמחלישות את מדינת ישראל כמדינה ריבונית” נותנות רוח גבית לאויבינו ונוטעות בהם תקווה שיוכלו חלילה וחס לחסל את מדינת ישראל.<br>על מנהיגינו להפיח רוח אחרת בעם” לאחד את האומה ולחזק את אמונתה” ככלב בן יפונה שאמר “עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה”” וכמשה רבנו שהתפלל וביקש מהקב”ה “סלח נא לעוון העם הזה”.
מהמצפה לישועה השלמה
דב ביגון
