רב אחד או כמה רבנים? (ב)

במאמר הקודם ראינו שהגמרא (ע”ז דף יט א) מבחינה בין לימוד “גמרא” ללימוד “סברא”. את ה”גמרא” – נוסח השמועות שעברו בעל פה מהרב לתלמיד – עדיף ללמוד מרב אחד על מנת שלא להתבלבל בין הגירסאות והנוסחאות השונות. את ה”סברא” – ההעמקה ב”חריפות וחידוד הלב” (רש”י) – עדיף ללמוד מכמה רבנים” “שטוב לו לשמוע סברת הרבים” (ר”ע ברטנורא). הוי אומר: הקומה הראשונה של הלימוד – עדיף ללמוד מרב אחד. הקומה השנייה – מכמה רבנים.
חז”ל (עירובין דף נג א) מספרים ש”בני יהודה גמרו מחד רבה [= למדו מרב אחד] – נתקיימה תורתן בידם. בני גליל דלא גמרי מחד רבה [= שלא למדו מרב אחד] – לא נתקיימה תורתן בידם”. לפי ההבחנה האמורה לעיל” סיפור זה מתייחס לקומה הראשונה” ללימוד ה”גמרא”. הוראת חז”ל ש”כל הלומד תורה מרב אחד – אינו רואה סימן ברכה לעולם” (ע”ז יט א) מתייחסת לקומה השנייה” ללימוד ה”סברא”.
ביאר המהר”ל (חידו’ אגדות) שהלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה “כי הרב האחד אין לו השגה כוללת רק השגה מיוחדת”. כלומר” כל רב יש מבט מסוים על התורה. גם אם המבט שלו חשוב ומרכזי אין הוא מקיף את הכל. “אבל כאשר לומד תורה מהרבה [רבנים]” יש לו השגה כוללת וחלופי הדעות”. הלימוד מכמה רבנים מרחיב את המבט התורני. כל אחד מהרבנים תורם לתלמיד זווית אחת של התמונה. צירוף כל הזוויות יחד יוצר תמונה שלמה יותר. על יתרון נוסף עמד מרן הראי”ה קוק (ב”עיטור סופרים”): “לפעמים אין סגנון אחד מתקבל על לבו של האחר [= התלמיד] כל כך” או שיש בו דברים ודרכים שאינם נאותים לפי תכונותיו” ועל ידי ראוֹת בחינות סגנונות רבים יוכל לבחור הטוב לפי גדרו מכל אחד”. כלומר” יש סגנונות שונים של “סברא”” קיימות צורות חשיבה שונות. אם צורת החשיבה של הרב שונה מזו של התלמיד” דברי הרב לא יתקבלו על לב התלמיד. המפגש עם מספר רבנים יאפשר לתלמיד למצוא את צורת החשיבה המתקבלת על לבו ולבחור בה.
בימי הביניים” התלמידים נהגו כך להלכה ולמעשה. הם נדדו מישיבה לישיבה ברחבי אירופה על מנת ללמוד מחכמיה ולהתעשר מתורתם. הרפתקאות רבות עברו עליהם במהלך נדודיהם” אבל הם לא ויתרו על המסע לישיבות נוספות מפני שבדרך זו הם זכו לרכוש תורה גדולה.
האם ההבחנה בין הקומה הראשונה (= לימוד גמרא מרב אחד) לשנייה (= לימוד סברא מכמה רבנים)” תקפה גם בימינו? ה”גמרא” – דהיינו לימוד נוסח הטקסט – היה נהוג בימי חז”ל לפני המצאת הדפוס” כאשר השלב הראשון בלימוד התורה הוקדש להכרת הנוסח המדויק והמדוקדק של השמועות שעברו בעל פה מדור לדור. הרב העביר לתלמידו את השמועות שהוא קיבל מרבותיו. האם כיום” כאשר השמועות ונוסחאותיהן מודפסות עלי ספר” עדיין צריך להקפיד ללמוד מרב אחד בשלב הראשון של הלימוד?
נדמה שאף כי בימינו אין לימוד “גמרא” כפי שהיה נהוג בימי חז”ל” מפני שדברי חז”ל מודפסים בספרים ואין חשש לבלבול נוסחאות” מכל מקום רצוי שבשלבים הראשונים של לימוד התורה ירכוש התלמיד בסיס איתן ויציב של התורה. ולשם כך מומלץ מסר תורני אחיד בלא שמץ של רבגוניות. לימוד בסגנון פלורליסטי עשוי לבלבל את התלמיד טרם הוא קנה תורה. ספק גדול האם התלמידים יצליחו להכיל את הגוונים השונים שהוא שומע מרבנים שונים וליצור מהם סינתזה סבירה. בשלבים הראשונים” קשה לתלמיד לאחד את המבטים השונים על התורה לכדי תמונה אחת או לבחור את הסגנון המתאים לו. קיים סיכון גבוה שתיווצר אצלו תמונה כאוטית של התורה. לכן” גם בימינו עדיף ללמוד מרב אחד את התשתית של התורה. אחרי שהתלמיד יקנה מבט אחד ברור על התורה” עליו לעבור לשלב הבא: ללמוד מרבנים נוספים” שיש להם אוריינטציה אחרת.
המעבר הזה אינו קל. יש שמתרגלים ללמוד מרב אחד” מתקבעים אצלו” ואינם מסוגלים להיפתח לסגנונות אחרים. ויש שכאשר הם נפתחים לסגנונות נוספים” הם מתבלבלים למרות שהתשתית הרוחנית שלהם היתה תקינה ואיתנה. המפגש עם “סברות” אחרות מערער את התשתית הרוחנית שלהם ומפוררת אותה. כפי שראינו (במאמר הקודם) חז”ל היו מודעים לסכנות אלו” ולמרות זאת הורו לנו שאת הקומה השניה עדיף שהתלמיד ירכוש מכמה רבנים.
כדרכו” הרב קוק מיישם את ההדרכות הנ”ל” שמופנות אל התלמיד הבודד” גם על הכלל. “אם אצל איש פרטי נאמר ‘הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה'” ביחש לסברה” קל וחומר לכלל כולו” שאין הברכה הרוחנית באה כי אם מהשפעת הקיבוץ של כל מאירי הדרך היותר גדולים”. כלומר” כלל ישראל לא צריך לקבל את פרנסתו הרוחנית ממשנה אידיאולוגית אחת” המונהגת על ידי רב אחד” אלא מ”כל מאירי הדרך היותר גדולים” על גווניהם וסגנונם השונים.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.