ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


"בורג של פנטום...."

דני שרחטון


יש מצבים בהם דברי חכמינו מקבלים משמעות "מעבר למילים" והם חלק מהוויתנו ומחיי
תורת החיים. תחושה זו פעלה ביום שני "אסרו חג שבועות", בבחינת "אסרו חג בעבותים..."
חג שנסמך וצמוד לחג מתן תורה וסופג ממנו, מחובר בשלשלאות למתן תורה והוא למעשה
מעין מתן תורה. זו תחושתנו מהכינוס, המשך מתן תורה, המשך קבלת התורה.
"ויחן שם ישראל", המשך האחדות הנפלאה שעליה אומר לי אחד הבוגרים, כשבנו על כתפיו:
"דני תשמע... הפלא המיוחד כאן זו האחדות! האחדות המיוחדת של גוונים שונים, ואפילו שונים
מאוד, אך מאוחדים, של "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" .
יחד, אך שבטי ישראל, אין גוון אחד אלא כל שבט במיוחדות שלו אך מאוחד עם כל שאר השבטים. אמרנו מתן תורה, אמרנו אחדות.
התחושה שבמקום הזה, באותו אזור, עומד יהושע ומבקש "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". לרבים מאיתנו היה מין רצון לעצור את השמש כדי שהמפגשים לא יסתיימו. אפשר לדחות את תפילת מנחה, עוד דקה להיות עם כל החברים שאיתם עיצבנו את אישיותנו התורנית בתחילת דרכנו במכון.
"היה נפלא, היה אש, היה מרגש..." אתה שומע הרבה ביטויים שמבטאים תחושת שמחה, התעלות, אהבה, אמונה, אחדות...
תחושה של גבורת הצמצום בחומרה גדולה, ובבקשה: לא, הפעם לא לצמצם! מפגש שיוצר טעם של עוד, אתה שומע סיפורים של בוגרים על תחילת דרכם במכון, על חוויות, מפגשים מכוננים במכון. ועוד ועוד...
אתה פוגש את "ניסים שלנו" והוא אומר לך: תשמע, פגשתי את ה'נכדים' שלי בכנס - פגשתי שלושה זוגות ששידכתי, בין מכון מאיר ומכון אורה, ויש להם ילדים - הם הנכדים שלי...
מפגשים של בוגרות מכון אורה שהקימו בית נאמן בישראל ומתרפקות על תחילת דרכן במכון.
הדברים המרגשים והמדויקים של דברי הפתיחה: "מה היה לפני 40 שנה פה בארץ?! יהודה ושומרון - אין ישובים, מספר קטן מאוד של ישיבות ציוניות, המערך בשלטון, ערוץ אחד של טלוויזיה, בעלי תשובה מעטים, אין ישיבות לבעלי תשובה, אין כביש 6 ...".
והיום: יהודה-ושומרון מיושבת, ישיבות רבות פרושות ברחבי הארץ, תנועת תשובה גדולה במדינה, הליכוד בשלטון, ומהציבור הדתי לאומי הרבה קצינים בצה"ל, הרבה פרוסים בכל תחומי העשייה בחברה הישראלית. גרעינים תורניים בכל העיירות הטבעיות, הרבה ערוצי טלוויזיה ואינטרנט וכו'...
ודאי שלמכון מאיר יש יד וחלק במהפכה "השקטה" והחיובית בחברה ובמדינת ישראל.
בהמשך לדברי מכובדנו וידידנו מר פיני כהן נ"י (ראש ידידי מכון מאיר) שידו רב לו בעשייה במרחבים הלאומיים של מדינת ישראל, פרויקטים גדולים מאוד, והוא עומד ואומר: "מכון מאיר הוא מפעל לאומי".
כשהיינו צעירים בתיכון - הייתה אמירה: "תרום בורג לפנטום" - ולכאורה יש כאן זלזול באדם, האם הוא צריך לתרום רק בורג? עדיף משהו חשוב, יותר מבורג!
אלא אנו יודעים, כשהבורג חסר במטוס, המטוס לא טס, הבורג לבדו הוא באמת כלום, אך כשהוא שייך לכלל גדול, אז יש לו חשיבות!
תלמיד שלומד עכשיו במכון אמר: "אני מרגיש שאני שייך לתנועה גדולה, זה מחזק את שהותי ולימודי במכון, כי אני תלמיד ששייך למערכת ענקית" שמקצת ממנה באה לידי ביטוי.
כשהפרט שייך לכלל גדול ממילא הוא מקבל חוזק.
כולנו שמחים להיות שייכים למפעל הגדול והחשוב "מכון מאיר" .
תודה ויישר כוח לכל הפועלים בעבר בהווה ובעתיד, כשכל אחד מאיתנו, התלמידים והבוגרים, שם את חלקו הקטן בבחינת לבנה בבניין הגדול "מכון מאיר".
באהבה,
דני.


תגיות: מכון מאיר



מאמרים נוספים מעלון פרשת נשא התשע"ה:
דגל תשובה מאהבה - הרב דב ביגון
הלכות ווטסאפ - הרב שלמה אבינר
רב אחד או כמה רבנים? (א) - הרב אלישע אבינר
בין זהות לייחודיות - הרב ערן טמיר
ישראל ותורה - הרב דוד חי הכהן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: