מניין כפול?!

מניין כפול?!
הרב ערן טמיר
ציוויו של הקב”ה למשה ואהרון לפקוד את עם ישראל – כנאמר בתחילת פרשתנו (במדבר א ב-ג) “שאו את ראש כל עדת בני ישראל… מבן עשרים שנה ומעלה תפקדו לצבאותם” אתה (משה) ואהרון” – מעורר תמיהה.
א. מדוע הציווי לפקידה מכונה ‘שאו’? איזו התנשאות” ערך ומעלה” יש כאן?
ב. ועוד” מה הצורך להטריח דווקא את משה ואהרון (בצירוף שנים עשר נציגי השבטים) לפקוד את ישראל באופן טכני על מנת לדעת את מספרם הכמותי של הזכרים” יוצאי הצבא שמעל גיל עשרים. וכי לא היה ראוי יותר להקים את ‘מפקדת רשם האוכלוסין’ שתעסוק בעניין טכני זה” ולהשאיר למשה ואהרון לעסוק בנושאים מהותיים ומשמעותיים יותר?
מבאר ר’ צדוק מלובלין (רסיסי לילה כו’) שמטרתו של מפקד זה לא היתה רק ידיעת המספר הכמותי של ישראל” אלא למנות” לזהות” את שני הצדדים האלוקיים הסגוליים – המבטאים את תכונתם ומעלתם של ישראל הנמצאים בהם – מניין שיזהה לכל אחד ואחד מישראל את תכונתו ומעלתו” ויעצים באופן רוחני וסגולי את היכולת להגשים זאת בפועל באופן מעשי בחייו. דבר שהיה נצרך ביותר בכל שנות המדבר הקשות וכיבוש וישוב הארץ שיבוא בעקבותיהם.
שני צדדים יסודיים אלו מצויים היו בתכונותיהם השונות של משה ואהרון” ועל כן הם ורק הם יכלו ל’נשא’ את ישראל בכך: הצד האחד שאותו ‘מנה’ משה” מבטא את השייכות המוחלטת לאמת האלוקית בטהרתה ונקיותה” שהרי משה אמת ותורתו אמת.
והצד השני אותו ‘מנה’ אהרון” מבטא את היכולת המעשית להגשים את אותה אמת שלמה במציאות המורכבת המעשית והמסובכת” כאהרון שגילם את מידת אהבת הבריות ואמונה בסגולתם למרות הקלקולים החיצוניים.
על כן נדרשו למפקד זה משה ואהרון יחדיו” כאשר כל אחד מהם מדגיש צד אחר על פי תכונתו הייחודית (אע”פ שכל אחד מהם כמובן כלל את שניהם). חיבור אשר בלעדיו אפשר לרחף בבועה רוחנית ללא תיקון העולם המעשי מחד” או להיכנע למציאות המוגבלת והחלקית ולוותר על הגשמת האמת האלוקית במציאות…