תלמיד קשה הבנה (ג)

במאמר האחרון ראינו שחז”ל היו מודעים להבדלים בכישורים של התלמידים” ואף טרחו למיין את הסוגים השונים של הקשיים הלימודיים. משנה שלמה בפרקי אבות מוקדשת ליחס בין שני סוגי קשיים: קליטה איטית וקשיי זיכרון. המשנה מכריעה שזיכרון עדיף על קליטה מהירה. סדר העדיפויות שהמשנה קובעת נועד להנחות אותנו בשעה שהמשאבים שלנו מוגבלים ואין בהם כדי לתקצב את כולם. בפירוש “תפארת ישראל” מוסיף שהמשנה מבקשת גם להדגיש את חשיבות ההשקעה בזכירה” והצורך לחזור על תלמודו עד שיזכור אותו.
משנה נוספת בפרקי אבות עוסקת בקשיים לימודיים. לא בתלמיד שקליטתו איטית אלא בתלמיד שרמת ההבנה שלו היא נמוכה. “ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג ומשפך” משמרת ונפה. ספוג שהוא סופג את הכל. משפך שמכניס בזו ומוציא בזו. משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים. ונפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת”. לפי הרמב”ם” המשנה עוסקת ביחס בין רמת הזיכרון לרמת ההבנה. ה”ספוג” הוא תלמיד שסופג הכל וזוכר הכל” אך ללא הבחנה. “דימה האיש הזכרן” אשר יזכור כל מה שישמע” ולא ידע להבחין הנכון מן המוטעה” בספוג”. ה”משפך” – שוכח את הכל. ה”משמרת” קולטת את השמרים” את הפסולת. זהו תלמיד “אשר יתקיימו בשכלו הדברים המוטעים והדעת הבלתי נכונה” וישכח הדברים הנכונים שהמעשה על פיהם”. ב”נפה” – נשארת סולת מנופה.
המשנה איננה מבקרת את התלמיד שהוא “ספוג” או “משמרת”” אלא מציינת את העובדות. אין כל טעם לבקר את התלמיד על הבנתו הלקויה” מפני שאיכות ההבנה היא תכונה מוּלדת” כפי שכותב הרשב”ץ: “זאת המשנה באה לפרש מי שיש כח בידו לברור הדעת הנכונה ולהניח את שאינה נכונה. וזאת המדה היא מתת אלקים שהיא טובה ואינה ביד האדם”.
גם על משנה זו נשאלת השאלה” מה היא באה ללמדנו? אם יכולת ההבנה היא “מתת אלוקים”” לשם מה עורכת משנתנו סיווג של כישורי ההבנה? ניתן לומר שגם משנתנו מלמדת מהו סדר העדיפויות הנכון כאשר המשאבים מוגבלים ואי אפשר לתמוך בכל התלמידים או להשקיע בהם בשווה. האברבנאל” לשיטתו” משיב שהמשנה מונה את התכונות החיוניות ללמידה מפני שהיא סבורה שהכישורים הלימודיים אינם תכונות מוּלדות בלבד אלא תלויים גם בהרגל. בהירות ההבנה איננה “טבעית” [= מוּלדת] בלבד אלא גם תלויה בהרגל” “כי כאשר האדם יִשְנה משנתו המוסכמת והמאומתת פעמים רבות ויעזוב שאר הקושיות והפלפולים אין ספק שתלמודו יתקיים בידו”. כלומר” אם יתרחק האדם מדרכי לימוד מסובכים ומעיסוק בנושאים מסופקים” ויתמקד בלימוד של עקרונות ברורים” הוא ירגיל את חשיבתו לזהות את האמת.
המהר”ל מדייק מלשון המשנה “ארבע מדות ביושב בפני חכמים” שקשיי ההבנה של התלמיד במשנתנו נובעים מריבוי השמועות שהוא שומע מפי החכמים. הוא יושב בפני כמה חכמים שאין שמועותיהן זהות ואחידות” זה אומר בכה וזה אומר בכה” ולכן התלמיד מתבלבל. יתרה מזו” בבית המדרש “נזרקות” סברות רבות לחלל האוויר שלאחר המשא והמתן בבית המדרש הן נדחות מההלכה. תלמיד “ספוג” אינו ער לכך והוא סופג את כל הדעות ואת כל הסברות מבלי יכולת להבחין שהן סותרות זו את זו ומבלי להבחין בין עיקר לטפל. לעומתו” תלמיד “משפך” – “מוציא הכל ולא נשאר אצלו דבר” מפני שלא יכול לסבול ריבוי הדעות… ואין דבר זה מפני השכחה” רק שהדברים שהם קשים שיהיו נשארים אצל האדם ולכך הם מסתלקים מאתו”. ריבוי הדעות הנשמע בבית המדרש יוצר אצלו תמונה מסובכת” מטושטשת ומורכבת” הוא איננו מסוגל להכיל אותה ופולט את הכל. תלמיד “משמרת” מתבלבל לחלוטין” הוא אמנם קולט חלק ופולט חלק” אבל אין דעתו צלולה ועל כן הוא קולט דווקא את הדעות השוליות ופולט את הדעות שהן עיקר להלכה. המהר”ל מציין שזוהי תופעה נפוצה” “וזהו על הרוב” שהרבה בני אדם שאין שכלם זך וברור” ישר בעיניהם דבר שהוא יוצא מן השכל הברור” וישר בעיניהם שאינו ברור. ולכך הוא עוזב את השכל הברור ומקבל השכל שאינו ברור”. היפוכם של דברים אצל התלמיד “נפה” – “שיש לו שכל זך וברור” והוא מבדיל בין הדבר שהוא הלכה גמורה וברורה מאד ומוציא הדבר שאינו ברור”.
שתי המשניות בפרקי אבות מעידות כאלף עדים שחז”ל היו ערים להבדלים בין התלמידים” ואף דורשים מאיתנו להיות ערים לכך. מדוע? הכרת כישוריו הלימודיים של התלמיד היא תנאי להוראה נכונה. חובתנו ללמד את כולם” ללא יוצא מן הכלל” אבל אם נכיר את כישורי התלמיד נדע מה הוא זקוק וכיצד ללמד אותו. אם קיימים אילוצים ואי אפשר ללמד את כולם (כגון” שהמשאבים מוגבלים)” קובעות המשניות הנ”ל סדר עדיפויות רצוי.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.