ערוץ מאיר

מוקירים תודה למורנו ורבנו, על כל פועלו למען הפצת היהדות והתשובה,
וכולנו מחזירים לו באהבה לימוד דף בתלמוד הבבלי

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: יתרו
פרשה נוכחית: משפטים, שקלים
פרשה הבאה: תרומה
 


שני סוגי גיור?

הרב שלמה אבינר


שאלה: למה אי אפשר לגייר מי שלא מוכן לקבל עליו מצוות? ואם הוא אדם טוב,
בעל מידות טובות, אוהב את עם ישראל, הולך לצבא ואפילו יש לו סימפטיה
למסורת? יש אומרים שדי בכך כדי לגייר, הרי אברהם אבינו גייר אנשים ושרה
גיירה נשים (בראשית רבה לט יד), וודאי הם לא קיבלו עליהם שמירת מצוות?
ואדרבה יש עליו ביקורת מפני שהיה לו לגייר ולהכניס תחת כנפי השכינה את
שבויי סדום (נדרים לב א)?

תשובה: יש כאן ערבוב בין שני סוגי גיור, הנובע מאי הבנה מה זה גיור ואי
הבנה מה זה עם ישראל, וכבר בירר זאת באריכות רבנו הרב צבי יהודה (לנתיבות
ישראל ב קעא).

אכן, הוא מסביר שיש שני סוגי גרים: גיור מלפני יציאת מצרים וגיור שלאחריה.
"הגיור שבזמן האבות, הוא לא התחברות והצטרפות אל האומה הישראלית ושל
התחייבות לקיום תורתה ומצוותיה האלקיות אשר ממעמד הר סיני. הגיור הזה של
האבות הוא של ביטול האליליות ושחיתותה, הוא זה של מצוות האנושיוּת הכללית
של בני נח".

שני תהליכים אלו נקראים גיור, ויש בהם מן המשותף אך יש בהם גם מן המפריד.

אבל הגיור של ההתחברות וההצטרפות לעם ישראל "הרי הוא קשור בסדרי חייה
ובמערכת חוקיה ומשפטיה של התורה הזאת ושל האומה הזאת".

אך גם אחרי יציאת מצרים ומתן תורה יש שני סוגי גרים: גר תושב וגר צדק.
גר תושב הוא אדם שמותר להושיבו בינינו בארץ ישראל (רמב"ם, הלכות איסורי
ביאה יד ז), "ואינו מחוייב בכניסה תחת כנפי השכינה בקיום תורתה ומצוותיה,
אלא בתורה ובמצוה האנושית - הכללית של שלילת האלילות ושחיתותיה, של מצוות
בני נח שנתגלו בהר סיני".

"לעומתם זאת, הגרות השלימה והמוחלטת של גר צדק, היא זו של התחברות
והצטרפות גמורה אל האומה הישראלית, בכניסה תחת כנפי השכינה, בקיום תורתה
ומצוותיה".

"גרות צדק זו רצויה היא מתחילתה כשהיא באה לשם עצמה של הכוונה הטהורה
להידבק בישראל ובתורתו ולהכלל בהויתו, ברוממותה ובהתחייבותה, ולא לשם
איזו כוונה אחרת (יבמות כד ב)".

אם יש כוונה אחרת נוצרת תסבוכת "וחוששים לו שתתבאר צדקותו" (רמב"ם, הלכות
איסורי ביאה יג יז-יח. שו"ע יו"ד רסח יב) במצב כזה "קשים גרים לישראל
כספחת" (יבמות מז ב).

"לפיכך... 'קשים גרים לישראל כספחת'... לריבוי הזהירות והבדיקה בסדר
הגיור והיהוד למען הבחנתו לשם גרות-הצדק". ולכן "אין מקבלים גרים לימות
המשיח" (יבמות כד ב), שמא המצב המרומם שלנו הוא שמביא אותם, כמו ש"לא
קיבלו בימי דוד ובימי שלמה" (רמב"ם שם) (לנתיבות ישראל ב קעא באריכות).

לכן אין זה מדויק לכנות דעה זו של קבלת גרים מתוך הזדהות לאומית אמונית
כללית כ"יש אומרים", מה שמסמן דעה רווחות אצל חכמי ישראל, אם כי היא דעת
מיעוט, אלא יש לכנותה "יש מי שאומר", בתור דעת יחיד שהיא דחויה.

אלא היא מאפשרת בהחלט להיות גר תושב המקבל מצוות בני נח וכן המקבל שלטון
ישראל בארצו (רמב"ם, הלכות מלכים ו א). ואז יהיה מחסידי אומות העולם או
מחכמיהם (שם ח יא ועיין אגרות הראיה א עמ' צט).

אבל רק גרי הצדק נכללים בברכה "משען ומבטח לצדיקים" הנאמרת כל יום.



תגיות: גיור | קבלת גרים | קשים גרים לישראל | גר צדק



מאמרים נוספים מעלון פרשת בחוקותי התשע"ה:
ירושלים - אורו של עולם - הרב דב ביגון
תלמיד קשה הבנה (ג) - הרב אלישע אבינר
נבואת הושע - הרב דוד לנדאו
עוד לא הגענו לירושלים - הרב יוני לביא
היחס אל ה"חוק" - הרב ערן טמיר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: