הַתָּכְנִית שֶׁחִפַּשְׂתִּי חַיֶּבֶת לִהְיוֹת מְבֻסֶּסֶת עַל שְׁלוֹשָׁה יְסוֹדוֹת:
א. עָלַי לִפְעֹל לְבַדִּי” כִּי אַף אֶחָד לֹא יִהְיֶה מוּכָן לְהִשְׁתַּתֵּף. אֵין לָנוּ צָבָא” גַּם
אֵין לָנוּ נֶשֶׁק. אֲנִי זוֹכֵר אֶת שַׁמְגָר בֶּן עֲנָת שֶׁנִּלְחַם עִם מַלְמַד הַבָּקָר (1).
ב. עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ בְּמִלְחָמָה” רַק בְּגֶרִילָה” פְּעֻלּוֹת צְבָאִיּוֹת נְקֻדָּתִיּוֹת
וּמְהִירוֹת” כְּדֵי לְהַחְלִישׁ וּלְהַתִּישׁ עַד מָוֶת.
ג. אָסוּר לִי לְסַכֵּן אֶת עַם יִשְׂרָאֵל” כִּי הַפְּלִשְׁתִּים נַקְמָנִים וְאַכְזָרִיִּים” וְעַל הַדָּבָר
הֲכִי קָטָן שֶׁאֶעֱשֶׂה נֶגְדָּם” גַּם אִם לֹא יִמְצְאוּנִי” יַעֲשׂוּ שְׁפָטִים בְּאַחַי. לָכֵן עָלַי לְהִלָּחֵם
נֶגְדָּם בְּלִי דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל” אֶלָּא מִלְחָמָה פְּרָטִית” הַרְפַּתְקָאוֹת פְּרָטִיּוֹת. אוֹפִיעַ כְּהַרְפַּתְקָן –
לֹא עִבְרִי” אֶלָּא דַּוְקָא פְּלִשְׁתִּי. זֶהוּ. עָלַי לִפְעֹל בְּעָרְמָה” כְּמוֹ נָחָשׁ.
——————————–