השואה היא הרע בהתגלמותו” ואי אפשר להסבירה. היום יש אופנה של הסברת השואה. יש דתיים שרוצים לפטור כביכול את ה’ מאחריות ומנסים לתת סיבות לשואה. אומרים שהיא תוצאה של חטאים” למשל בגלל המשכילים” או מפני שעלו לארץ” או מנגד” כיוון שלא עלו לארץ… אולם השואה כעונש” חמורה יותר מכל החטאים שהיה אפשר לעשות” ולא עוד אלא שהשואה ניחתה על האומה המוסרית ביותר בעולם. כל ההסברים על השואה מקטינים את מי שאמר והיה העולם. אבל ניתן להתבונן בה. ניתן להבין באילו מצבים בהסטוריה עלולה לקרות שואה. הנביאים דיברו במפורש על השיבה לארץ” אך על השואה רק ברמז. אלא יש זמנים בהסטוריה המסוגלים לשואה” זמנים מיוחדים שעמלק עלול לפגוע בנו ועלינו לזכור זאת” כדי להיות מוכנים למנוע אותה.
בפורים היתה שואה שנמנעה ברגע האחרון. המפגש עם עמלק מתרחש בזמנים מאוד ספציפיים. התורה מצווה לזכור את אשר עשה עמלק… בדרך! במצרים או בזמן הגלות היו רדיפות ופוגרומים אבל לא שואה. גם בירושלים זה לא יכול לקרות כי אנחנו בשיא תוקפנו. מתי עמלק יכול לפעול? כשאתה לא פה ולא שם. על זה נאמר “ליוצא ולבא אין שלום” על היוצא מתלמוד בבלי לירושלמי” כשהכוונה היא לדרך שבין הגלות לארץ. במגילת אסתר כתוב “לך כנוס את כל היהודים”. אם יש אחדות באומה היא שומרת עלינו מפני עמלק. כדי להימנע מפגיעתו של עמלק בדרך יש לצאת מהר. יש בקשה מיוחדת שהגאולה תהיה מהרה” כי בדרך עלולים להיפגע. (עי’ זכריה ב” ח. דניאל יב” א.) נודע לנו שבאחרית ההסטוריה תהיה הצרה הגדולה ביותר. “מחוץ תשכל חרב” ומחדרים – אימה”…
מה ההגיון? בתורה הדברים מפורשים יותר. בפרשת בחוקותי יש תיאור של קללת הגלות. אך הקב”ה אומר סעיף נוסף: זכרו שהבטחתי שלא אכלה אתכם בהיותכם בגלות. אבל כשמגיע הזמן שהם לא צריכים להיות שם הם חשופים לאפשרות של שואה. למרות שטבע הגלות לכלותנו” מתרחש נס קבוע שלמרות הגלות הקב”ה מציל אותנו” בכל הזמן ששכינה ירדה אתנו לגלות. אך” כשאני משיב את השכינה לציון אתם בסכנה. אין זה עונש אלא תפקוד השכינה. הרמח”ל ב’מאמר הגאולה'” מדבר במפורש 150 שנה לפני המאורעות על השואה. ומסביר כך: “הנה זה עומד אחר כותלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים”. השגחת ה’ היא בשני אופנים: או מהחלונות או מהשער הגדול. כשישראל היו על אדמתם היה שפע וברכה בעולם. אך מאז חרב המקדש נסגר השער הזה. יש בעולם חושך גדול. אך אי אפשר שהעולם לא יתקיים כלל” אלא יש השגחה בקילוח דק” דרך החלונות” עד אשר ייפתח מחדש השער וייסתמו החלונות. מה הזמן בין סגירת החלונות ופתיחת השער? אפס! כי אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא הנימה. כיוון שהשער הגדול מתחיל להיפתח מתחילים להיסתם החלונות. וזו עת חשכה גדולה. בעולם הזה תהליכים לוקחים זמן וזו שעה מועדת לפורענות. כך ביאר הרמח”ל את השואה.
מובא בספר ‘קול התור'” שכאשר יתחיל תהליך קיבוץ הגלויות יש להזדרז ובבת אחת להעביר שש מאות אלף איש לארץ” כך אפשר יהיה למנוע את השואה. ערב השואה היו בארץ ארבע מאות אלף נפש מישראל. כשקמה המדינה היו שש מאות אלף. זה אמנם קמעה קמעה אך יש רגע שצריך לקפוץ אל המים. על חבלי משיח אמרו בגמרא (סנהדרין צח ב) “ייתי ולא אחמיניה”” רש”י מסביר מהם חבלי משיח: הפחדים והחבלים שיהיו בימיו מפני חיל הגויים. חבלים קשורים ללידה. לידתנו בארצנו…
