בְּוַדַּאי כַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ” אַתֶּם חוֹשְׁבִים עַל צָעִיר הוֹזֶה וּמִתְנַשֵּׂא”
מְנֻפָּח בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא. אָז אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתִי. אֲנִי נַעַר רָגִיל – מִלְּבַד הַצַּמּוֹת
שֶׁלִּי – אֲפִלּוּ קְצָת תָּמִים. אֲנִי מִתְאַמֵּץ לַעֲבֹד אֶת ד’ וְזֶה כָּל חַיַּי. אֲבָל זָכִיתִי
לְסִייעָתָא דִּשְׁמַיָּא.
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי מָה חִדַּשְׁתִּי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלִּי – אֵיזֶה סֵפֶר” אֵיזֶה שִׁיר קֹדֶשׁ
עֶלְיוֹן – אָשִׁיב לָכֶם שֶׁלֹּא מְדֻבָּר כְּלָל בַּזֶּה” אֶלָּא בְּעֶזְרָה מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַהֲלַךְ מַחְשְׁבוֹתַי.
אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶד’ מַכְנִיס לִי נִתּוּחִים הֶגְיוֹנִיִּים בָּרֹאשׁ (1).
יַחַד עִם זֶה אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁמִּן הַהֶפְקֵר זָכִיתִי לְרוּחַ ד’. בָּעוֹלָם שֶׁלָּנוּ לֹא זוֹכִים
לְשׁוּם דָּבָר בְּלִי עָמָל. אָדָם לְעָמָל יֻלַּד. הָיִיתִי נָזִיר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים” וִתַּרְתִּי עַל
הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁרַבִּים לְהוּטִים אַחֲרֵיהֶם” וְלִי הַדַּל בָּרוּר” שֶׁזֶּה מָה שֶׁהִכְשִׁיר אוֹתִי
לְרוּחַ ד’.
רוּחַ ד’ זֶה לֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁנּוֹחֵת פִּתְאוֹם עַל אָדָם אִם אֵינוֹ מוּכָן. אֲנִי חָשׁ שֶׁזּוֹ
הִתְרוֹמְמוּת מוּסָרִית פְּנִימִית מַדָּעִית נַפְשִׁית שֶׁל כּוֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ. לְאַט לְאַט הִתְחִילוּ
לְהוֹפִיעַ בִּי פֵּרוּרִים שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת נִשְׁמָתִית . רוּחַ ד’ הֵחֵלָּה לִפְעֹם בִּי בְּמַחֲנֵה דָּן”
בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל (2)” מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם” לֹא כָּל הַזְּמַן” אֶלָּא כְּמוֹ
פַּעֲמוֹן” הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּם.
בְּוַדַּאי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין רוּחַ ד’ לְבֵין מַחֲנֶה דָּן בֵּין
צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל. זֶה פָּשׁוּט מְאוֹד.