‘אור החיים’ אומר דברים נוראים ומדהימים. בפרשת יתרו הוא אומר שגם אם יהיו עמים אחרים יותר חכמים מאתנו” לא תשתנה הסגולה שלנו. בפרשת כי תבוא הוא מוסיף צד שני” צד הצדקות” שגם הוא לא יגרום לשינוי אם יהיו אחרים צדיקים יותר: “שהגם שתבוא אומה אחרת ותֵטיב מעשיה ותשתדל להדבק בשכינה” לא ישיגו מדרגת ישראל”. אילו היתה הבחירה בישראל מצד המעשים” מצד המוסר” – אז היה יכול להיות שגויים יהיו יותר מוסריים מאיתנו. אבל הבחירה היא לא ממנּוּ! לא מאתנו” לא מהצד המוסרי שלנו. דבר זה סגולה” עצמיות” הוויה. וכאן הוא מגדיר: “ובחינה זו תִקָרא סגולה”. הסגולה” כמו שהמהר”ל אומר” אינה תלויה בדבר” היא ‘אהבה שאינה תלויה בדבר’. “ובחינה זו תִקָרא סגולה וזוהי גדולתם” של ישראל. לא מצד עצמם אלא ממנּוּ” מד’!
אחת המידות של ישראל נקראת בפי חז”ל: ענווים. אנחנו ענווים. אם זה היה מצד המעשים שלנו” מצד הצדקות שלנו” מצד החכמה שלנו” – למה להיות ענווים? אלא אנחנו צדיקים” גאונים” עילויים – אבל זה לא ממנּוּ” מאיתנו! כך נוצרנו! וזה מחייב את העניווּת. וכי מה יש להתפאר בזה? ריבונו של עולם ברא אותך ככה” זו מתנת אלקים. “ובחינה זו תִקָרא סגולה” וזוהי גדולתם”. פה כתוב הפסוק: “וד’ האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך”. מתי “כאשר דבר לך”? – בפרשת יתרו במתן תורה. “ואומרו כאשר דבר לך במעשה הר סיני דכתיב והייתם לי סגולה מכל העמים”. זה המשך אחד. בפרשת יתרו אמרנו שאפילו אם אחרים יהיו חכמים יותר” ופה מתברר גם שאם אחרים יהיו צדיקים יותר. אחר כך מוסיף לזה ה’אור החיים’ דברים נוראיים עוד יותר – אפילו אם אחרים יהיו צדיקים ואנחנו נהיה רשעים” אין זה משנה! “או ירצה שהגם שיהיה זמן שיכעיסו ישראל את הבורא” – לא סתם רשעים יהיו” אלא להכעיס! “אעפ”כ לא ימיר אותם באומה אחרת”. “כאומרם ז”ל בפסוק ונפלינו אני ועמך שבקש משה מד’ שלא ישרה שכינתו על האומות. ופירשנוהו במקומו שהכונה היא הגם שתכשיר מעשיה אומה מאומות” וישראל עוברי רצונו”” כדברי הגמרא בקידושין . זו הדרישה של משה רבנו: “ונפלינו אני ועמך”” “והסכים ד’ לעשות כדברי משה”. דברים נוראים .