ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


מה שואלים הבנים?

הרב אלישע אבינר

המאמר בהגדה של פסח "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" הוא כתב חידה, שרבים מגדולי ישראל ניסו לפענח. בתורה מופיעות שלוש שאלות שונות של בנים, ולצידן תשובה לכל אחת משאלותיהם (שתי שאלות בספר שמות, ואחת בדברים). נוסף להן הגדה אחת מבלי שקדמה לה שאלה: "והגדת לבנך". סך הכל: ארבע. ומכאן הסיקו חז"ל שכנגד ארבעה בנים דיברה תורה. אבל, לא ברור מה היו שיקולים שהנחו את חז"ל בחלוקת הפסוקים בין ארבעת הבנים. מדוע הפסוק "כי ישאלך בנך" מספר דברים הוא שאלת החכם, והפסוק "כי ישאלך בנך" מספר שמות הוא שאלת התם. ומדוע התשובה לרשע ולשאינו יודע לשאול מתבססת על אותו פסוק ("בעבור זה...").
עיון בפסוקי התורה עשוי ללמד אותנו שהרקע לשאלות השונות איננו זהה. השאלה "כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת" באה אחרי פרשת פדיון בכורות. השאלה "כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת" מתייחסת לקרבן פסח. השאלה "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלוקינו" מתייחסת לכל התורה. אם שלוש השאלות שונות, טבעי הדבר שגם התשובות עליהן הן שונות. שלוש התשובות בונות שלוש קומות בהבנת משמעות יציאת מצרים ופעולתה על עם ישראל.
קומה א' - השאלה "מה העבודה הזאת" באה אחרי שהתורה כינתה את קרבן פסח בכינוי "עבודה": "והיה כי תבואו אל הארץ אשר יתן ה' לכם... ושמרתם את העבודה הזאת". קרבן פסח איננו קרבן של הודיה אלא עבודה. ועל כך תמה הבן "מה העבודה הזאת לכם". אּילו היה קרבן פסח ביטוי של הכרת הטוב, יתכן שהבן לא היה מתקומם נגדו אלא מאמץ אותו ברצון. הבן שואל מדוע אחרי שיצאנו לחירות עולם, אנחנו ממשיכים לעבוד "עבודה"?! זוהי שאלת הרשע. ועל כך באה התשובה בתורה: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". ביציאת מצרים, ה' הציל אותנו. אנחנו חבים לו את חיינו. בכך קנה ה' אותנו, ואנחנו חייבים לקבל את עול מצוותיו, כמו עבד העובד את אדונו. "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כה נה). לכן קרבן פסח הוא "עבודה", הוא מבטא את היותנו עבדים לה'.
זוהי גם כוונת המגיד בהגדה בצטטו את הפסוק "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" בתשובתו לרשע. מה פירוש "בעבור זה"? רש"י מפרש: למען זה. ה' הוציא אותנו ממצרים על מנת שנעבוד את העבודה הזאת, "בעבור שאקיים מצוותיו, כגון פסח" (רש"י). הרמב"ן מפרש בדרך אחרת: "בעבור זה" פירושו הוא: בגלל זה. בגלל שה' הוציא אותנו ממצרים, אנחנו חייבים לעבוד את העבודה הזאת.
תשובה זו מתאימה גם למי "שאינו יודע לשאול". גם הוא שייך לקומה הראשונה.
קומה ב' - הבן התם שואל על פדיון בכורות "מה זאת"? הפדיון מעיד על קדושת הבכור, מה מקורה של קדושה זו? ועל כך באה התשובה: "וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה. עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה". הריגת בכורות מצרים באה כתגובה על סירוב פרעה לשלח את "בני בכורי ישראל... ותמאן לשלחו, הנה אנוכי הורג את בנך בכורך". עם ישראל מיוחד לקדוש ברוך הוא, לא רק קנוי לו לעבד אלא הוא בנו בכורו. זהו שורש קדושתו. בהגדה של פסח, התשובה לשאלת התם היא "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים, מבית עבדים". בחוזק יד הוציאנו ממצרים והעלה אותנו לדרגת עם קדוש. יציאת מצרים איננה גאולה בלבד אלא גם יצירת עם קדוש.
קומה ג' - הבן החכם שואל על כל החוקים, העדות והמשפטים. מדוע נצטווינו עליהם? התשובה על כך, היא יציאת מצרים. תחילה, מפני שה' הוציא אותנו ממצרים, אנחנו עבדיו וחייבים לעשות את רצונו ולקיים את מצוותיו. אבל, התורה מוסיפה שהמצוות הן גם "לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה... וצדקה תהיה לנו". המצוות אינן חוב בלבד אלא גם זכות ("צדקה" = זכות. אונקלוס), להחיות את נפשנו. לכך גם רומזת התשובה לחכם בהגדה של פסח: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". אחד הטעמים לאיסור אכילת האפיקומן אחר קרבן הפסח, הוא כדי שיישאר טעם קרבן הפסח בפה. המצווה איננה עבודה בלבד, שטעמה מר ועם סיומה עשוי העובד לבקש להשתחרר ממנה כמה שיותר מוקדם, אלא היא "לטוב לנו", טעמה מתוק. לכן קשה לנו להיפרד ממנה, ואנחנו משתדלים שטעם המצווה, הנעים והמתוק, יתמיד בפינו.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" -http://www.levavot.org.il באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים



תגיות: ארבעה בנים בהגדה



מאמרים נוספים מעלון חג הפסח התשע"ה:
- הרב שלמה אבינר
שלבים בחיי -נישואין - ד"ר איילה מלאך פיינס
אהבה מנצחת - הרב יואב אוריאל
מהי חירות אמת? - הרב אלישע וישליצקי
תנועת החרות - הרב אייל ורד
סגולה - המשך - הרב דוד לנדאו
מהי יציאת מצרים? - הרב ראובן פיירמן
תקופת בית שני. עזרא הסופר - הרב דוד חי הכהן
רוח הקודש - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: