כֵּיצַד אוֹשִׁיעַ
(שִׁמְשׁוֹן 9 )
מֵאָז שָׁקַעְתִּי בְּמַחְשְׁבוֹת מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת” הָיִיתִי מִתְהַלֵּךְ בַּמַּחֲנֶה בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל (1). הָיִיתִי מְעַיֵּן בַּתּוֹרָה וּבַסֵּפֶר יְהוֹשֻׁעַ וְגַם בְּמַה שֶׁנִּמְסַר לָנוּ מֵהַשּׁוֹפְטִים הָרִאשׁוֹנִים” וּמְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹנוֹת. גַּם הָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן בִּפְלִשְׁתִּים וּבְדַרְכֵי חַיֵּיהֶם” אוּלַי מִשָּׁם יָבוֹא לִי רַעְיוֹן.
כַּמּוּבָן רֹב הַיּוֹם הִמְשַׁכְתִּי לִלְמֹד תּוֹרָה בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה” שָׁם מָצָאתִי כָּל
שִׂמְחָתִי. הִתְחַלְתִּי גַּם לְהִתְנַזֵּר לְאַט לְאַט מִכָּל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינָם חִיּוּנִיִּים.
הָרֵי נָזִיר אָנוֹכִי. אָמְנָם נָזִיר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּיַיִן וּבְמוּצְרֵי עֲנָבִים” אֲבָל הֵבַנְתִּי
בְּעַצְמִי שֶׁעָלַי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַפְּרִישׁוּת. הִסְתַּרְתִּי זֹאת מִכֻּלָּם. רַק הַצַּמּוֹת הָאֲרֻכּוֹת
הִסְגִּירוּ אוֹתִי. כְּבָר לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסְתִּיר שֶׁאֲנִי נָזִיר. אַךְ סֵרַבְתִּי לְשׂוֹחֵחַ בַּנָּדוֹן”
וְאַחֲרֵי הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת מְבִיכוֹת אֲנָשִׁים הֵנִיחוּ לִי” כִּי רָאוּ שֶׁאֵינִי מַזִּיק לְאַף אֶחָד.
לֹא חַשְׁתִּי שׁוּם צַעַר עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה” עֲלֵיהֶם אֲנִי מְוַתֵּר” כִּי שְׁתֵּי אֲהָבוֹת
עֲצוּמוֹת מִלְּאוּ אֶת לִבִּי: אַהֲבַת ד’ וְאַהֲבַת עַמִּי” – כַּאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל נִמְשֶׁכֶת
מֵאַהֲבַת ד’. יוֹמָם וְלַיִל הָיִיתִי מִתְעַמֵּק בְּמַצָּבוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וּמָה הַדֶּרֶךְ לְהוֹשִׁיעוֹ”
וּמִתְפַּלֵּל אֶל ד’ שֶׁיִּשְׁלַח לִי סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.
וְאָז קָרָה הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. מֵרֹב לִמּוּד” מֵרֹב תְּפִלָּה” מֵרֹב תְּשׁוּבָה – זָרַח לִי
הַפִּתְרוֹן מִמָּרוֹם: הֵחֵלָּה לְפַעֵם בִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (1).
————————————
1. שׁוֹפְטִים יג כה.
.