פלא האהבה בשיר השירים

מגילת שיר השירים מספרת את סיפורו של עם ישראל וקורות ה’אהבה’ שלו עם הקב”ה. סיפור זה נכתב בדרך של משל המתאר את תהליכי האהבה של שני אוהבים . חידוש גדול יש בכך – המשלת הקשר של ישראל ואלוקיהם לאהבת חתן וכלה” מאירה באור חדש את הנעימות ואת היופי הקיימת באמונת ישראל. משל זה מתחדש בתנ”ך על ידי שלמה המלך ” ובו מתגלה כי אלוקי ישראל אינו רק אל גדול ונורא” ואף אינו רק אל רחום ועושה חסד. אלוקיהם שוכן בתוכם ומנהיג אותם בקרבה מופלאה אשר ניתן לדמותה במידת מה ליחסי האהבה של בני-זוג.
דווקא מתוך חידוש נפלא זה” יש להתבונן היטב באופיו של קשר האהבה המתואר במגילה ולעקוב אחר מאפייניו ודרכיו. ממספר בחינות שונה מעמד העניינים המתואר בין האוהבים במגילה בתור משל” ובין היחסים הנהוגים בין בעל ואישה. בחינה אחת בה ניכר השוני היא בדרך ההתנהלות של קשר האוהבים – מי מבני הזוג הוא שמחזר אחר בן הזוג השני.
דרכו של עולם היא שהבעל מחזר אחרי האישה – “דרכו של איש לחזר על אשה” ואין דרכה של אשה לחזר על איש; משל לאדם שאבדה לו אבידה” מי חוזר על מי? בעל אבידה מחזר על אבידתו” (מסכת קידושין ב” ב). אך בשיר זה התמונה הפוכה לחלוטין – לאורך רוב רובו של השיר הדוד משוטט בעולמו – הוא מסתובב על ההרים כצבי” רועה את צאנו” יורד לגנו לערוגות הבושם ולוקט שושנים. ואילו הרעיה היא זו שמחזרת אחרי הדוד” מנסה לחבור אליו ולהתקרב אליו: עיתים היא מחפשת את דרכה אליו – “הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה” (א” ז)” עיתים משוטטת ברחובות לחפשו” עיתים מושכת אותו אחריה – “אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ (ג” ד). גם כשהדוד קורא לרעיה (ב” י-יג)” מצופה ממנה לקום ולבוא איתו” ואין הוא בא אליה – “קוּמִי לָךְ…וּלְכִי לָךְ”. ואף כאשר בא הדוד אל בית הרעיה (פרק ה)” עומד הוא ליד דלת הפתח” ועליה מוטל לצאת אליו ולהתאים את עצמה אליו. אם לא תעשה זאת במהירות” הרי הוא ילך לדרכו ויעלם מחדש.
המשלת ‘קשר האהבה’ בין הקב”ה ועם ישראל לאהבת בני זוג אינה רק דימוי” אלא היא גם הנגדה – באהבת שיר השירים אין מדובר בזוג אוהבים השווים זה לזה בתכונותיהם. הדוד הנמשל לקב”ה הוא נשגב ועליון” ואילו הרעיה היא בת העולם הזה” ועליה להתאמץ ללא הרף ולהתעלות על מנת לזכות ולמצוא את דודה.
החידוש הגדול המתגלה לאורך השיר הוא כיצד הולך ונוצר קשר קבוע של אהבה אשר מלא בקירבה וחיבה לא פחות ואף הרבה יותר מבעל ואישה אוהבים” כאשר מדובר ב’בני זוג’ הרחוקים זה מזה בתכלית – הוא שלם בתכלית השלימות והיא בת העולם הזה.