מבוכת חינוך הדור (א)

הבחירות כבר מאחורינו” אבל כנראה נמשיך לאורך זמן ללקק את פצעי מערכת הבחירות: קיטוב וקטרוג” שנאת אחים” לגלוג ובוז. נבחרי הציבור לא יהססו לעשות קואליציות טכניות לטובת הישגים פוליטיים” אבל הקרעים החברתיים לא במהרה יאוחו. גם בתוך המגזר הציוני דתי” היו הבחירות הנוכחיות מלוות בפילוגים” במתחים ובטונים צורמים. להלן רשימה חלקית של נושאים מפלגים שכיכבו במערכת בחירות: חקיקה דתית” חיבור עם המגזר החילוני או עם המגזר החרדי” “חרדליוּת” או “לייטיוּת”. בפרספקטיבה של אחר הבחירות” ניתן להעריך שהוויכוחים היו יותר אידיאולוגים מפוליטיים. העימותים היו יותר בין בתי מדרש מאשר בין מפלגות פוליטיות מתחרות. לאחר שמנפים את כל הוויכוחים הצדדיים שהסיטו את הדיונים לאפיקים עקרים” נותר נושא אחד נכבד שעליו נסובה המחלוקת” והוא: כיצד “לחנך” את הדור.
מקובלני ממו”ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל שמאמר “הדור” של מרן הראי”ה זצ”ל הוא בחינת “נבואה שהוצרכה לדורות”” כלומר: המאמר לא נכתב לשעתו בלבד אלא לדורות ולכן הוא ימשיך להאיר את דרכנו בנפתולי דור הגאולה. אבל” מאמר “הדור” הוא “קריאת כיוון” בלבד (שהיא עדיין רלוונטית לדורנו) ואיננו מתייחס למכלול השינויים שהתרחשו במהלך מאה השנים האחרונות” מאז חיבורו. זהו הרקע למחלוקות כיצד להנהיג את דורנו.
מה מאפיין את תקופתנו? קל לזהות שקיימות שתי מגמות סותרות בתוך החברה הישראלית. מגמה אחת” חיובית מאוד” של התעניינות כנה ביהדות” רצון לקבל ממנה ולהיות מושפע ממנה. אחרי דורות של מאיסה ביהדות” חוזרת החברה הישראלית החילונית לגלות עניין בזהות היהודית. מאמרי חז”ל אינם מושא לבוז” ההשתתפות בשיעור תורה מוגדרת כפעילות תרבותית לגיטימית” ולשיר שיר שמילותיו לקוחות מהמקורות איננו “בוּשה”. האפיקורסות הארסית כמעט נעלמה מהעולם. ביטויי בוז ולעג כלפי היהדות שעדיין נשמעים מידי פעם זוכים לביקורת חברתית כללית. מנגד קיימת מגמה בעייתית ומדאיגה: התעצמוּת ההתנגדות לממסד הדתי” לחקיקה הדתית ולחוקים שמגבילים את החופש האישי” תמיכה נלהבת בחוקים המשקפים את זכויות הפרט על פי התפיסה הליברלית המערבית.
המגמה הראשונה” של התקרבות ליהדות” היא מלהיבה ומעוררת הרבה אופטימיות. אולי היא השלב הראשון שמתאר הרב קוק ב”פרקי ההתקרבות של תשובת הדור”: כבוד הדת (אחריו: חיבת הדת” הכרת הדת” קיום הדת). לעומת זאת – המגמה השנייה” של התנגדות לממסד ולחקיקה הדתית” מאיימת על זהותה היהודית של המדינה. שתי המגמות אינן מפוצלות בין שני מגזרים בחברה כללית” אלא מצויות באותו מגזר. באותה קבוצה” יש גם סימפטיה ליהדות ורצון להיות מושפע ממנה וגם עוינוּת לחקיקה הדתית.
כיצד נוצרו המגמות הסותרות? ההסתייגות מהחקיקה הדתית היא המשך להתנגדות שקיימת מאז קום המדינה לחוקים הדתיים” וביטוי מובהק לרוחות הליברליות של תרבות המערב. הפתיחוּת כלפי היהדות נובעת מהמשבר הפוקד את הציונות החילונית. החלופות השונות לציונות – חזון השלום והערכים החברתיים – אינן נותנות משמעות מספיק עמוקה לחיים. לכן” רבים שבים אל שורשיה הרוחניים של האומה” שקיימו אותה במשך אלפי שנים ונתנו משמעות לחייה גם במצבים הקשים ביותר. אך” נדמה שיש סיבה נוספת לשתי המגמות” אשר משותפת לשתיהן יחד: השפעת הפוסט-מודרנה. הפוסט-מודרנה שחררה את הישראלי מהלפיתה החזקה של האידיאולוגיות הכפרניות. היא מוססה את הנאמנות העיוורת לאידיאולוגיות השולטות על האדם” ולא פסחה גם על האידיאולוגיה החילונית (כדברי הרב קוק זצ”ל על השאיפה לחופש דעות” שיש בה צד טוב וצד רע. הצד הטוב הוא” שהשאיפה לחופש דעות משחררת את האנושות מדעות שליליות שבהן היא כבולה ואסורה. עיין “מדות הראיה”). אבל” מנגד” הפוסט-מודרנה חידדה את הרגישות לכפייה ולחוקים מגבילים ומינפה את זכויות הפרט. יש בוז לקבוצות בחברה שמנסות לכפות את האמת שלהן על יתר חלקי החברה. הוי אומר: יש יותר פתיחות כלפי האמת של הזולת” אך פחות סובלנות כלפי ניסיונות (וגם כלפי מה ש”נראה” כניסיונות) הזולת להשליט את האמת שלו על אחרים.
ומכאן ל”מבוכת חינוך הדור”. כיצד מתמודדים עם המורכבוּת של דורנו? האם להביט בעיקר על הסיכוי שבמגמה האחת או בעיקר על הסיכון שבמגמה השנייה. הדילמה גדולה. קיימת שאלה” לאן השילוב בין שתי המגמות יוביל? האם יוביל ליצירת יהדות חדשה שתאמץ אל חיקה את המקורות הספרותיים התורניים אבל תשליך מעליה את ה”חוקים” (= רפורמה מסוג חדש)” או יוביל לחיבור עמוק עם התורה והמצוות מתוך הזדהות חיובית” דרך תהליך איטי” מהוסס ומפותל. האם מתגלים לפנינו ניצנים של תנועת שיבה גדולה לחיק היהדות” או של תנועה תרבותית המבקשת להחליף את היהדות? (המשך במאמר הבא).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.