(שִׁמְשׁוֹן 7)
…כָּל אֵלֶּה עֲנָקֵי עוֹלָם וְלֹא הִצְלִיחוּ. וּמָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי הַדַּל” בִּמְיֻחָד שֶׁאֵין לָנוּ צָבָא” וְהָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן עָיֵף” סָחוּט וּמְיֹאָשׁ לְלֹא כּוֹחַ לְהַעֲמִיד מַנְהִיגוּת. כֻּלָּם שְׁבוּרִים וְנִכְנָעִים לַפְּלִשְׁתִּים! מַה בְּכוֹחִי לַעֲשׂוֹת?!
– אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים” אָמְרָה אִמָּא” אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים” זֹאת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁקִּבַּלְתָּ וְעָלֶיךָ לִמְצֹא דֶּרֶךְ לְקַיְּמָהּ. הַמַּלְאָךְ גַּם לֹא אָמַר שֶׁתּוֹשִׁיעַ לְגַמְרֵי אֶת יִשְׂרָאֵל” רַק שֶׁתָּחֵל לְהוֹשִׁיעַ” וְאַחֲרֶיךָ יָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיַשְׁלִימוּ אֶת הַמְּלָאכָה. לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר” אַךְ אֵין אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה (1).
– אֲבָל מִי אוֹמֵר שֶׁבִּכְלָל אֲנִי מַתְאִים לִהְיוֹת מַנְהִיג וְשׁוֹפֵט? כָּל הַשּׁוֹפְטִים נִבְחֲרוּ אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל מְבֻגָּר” וְהוֹכִיחוּ לִפְנֵי כֵּן בְּחַיֵּיהֶם שֶׁהֵם מַתְאִימִים לַתַּפְקִיד הָאַחְרָאִי הַזֶּה. אֲבָל מִמָּתַי אָדָם נִבְחַר לִהְיוֹת מַנְהִיג טֶרֶם נוֹלַד?
– מֵעַכְשָׁו – חִיְּכָה אִמָּא…
– מֵעַכְשָׁו… מֵעַכְשָׁו… אֲבָל לֹא הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה…
– שְׁמַע” שִׁמְשׁוֹן” גַּם יִצְחַק אָבִינוּ נִבְחַר לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד” גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ” גַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ…
– בֶּאֱמֶת” אִמָּא” לְמִי אַתְּ מְדַמָּה אוֹתִי” זֶה לֹא מַתְחִיל…
– צָרִיךְ אֱמוּנָה בַּד'” בְּנִי” אַתָּה תִּתְאַמֵּץ וְהוּא יַעֲזֹר.
– אֲבָל תָּמִיד לָמַדְנוּ שֶׁאֵין סוֹמְכִים עַל הַנֵּס!
– נָכוֹן. אֶלָּא אִם כֵּן ד’ בְּעַצְמוֹ הִבְטִיחַ לְךָ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְךָ נֵס (2). אַתָּה זוֹכֵר שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ הָיָה פֶּלְאִי?. אָכֵן הוּא הִבְטִיחַ נֵס וָפֶלֶא. אַל תִּפְחַד! הַמַּלְאָךְ הִבְטִיחַ: “וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ” (3). אַתָּה רוֹאֶה” הֱיֵה בְּלִי מוֹרָא!
– אֲבָל זֶה מוֹרָה בַּמּוּבָן שֶׁל תַּעַר?!
– גַּם בַּמּוּבָן שֶׁל פַּחַד (4) … אַל תִּפְחַד מֵאַף אֶחָד” רַק מֵרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
————————————-
1. אָבוֹת ב טז.
2. ספר המספיק לעובדי ד'” לרבנו אברהם בן הרמב”ם” שער הביטחון.
3. שׁוֹפְטִים יג ה.
4. עיין במדבר רבה י טז.