ובנימין לא יכרע ולא ישתחוה

מכוחה של שבת שעברה” שבה פגשנו את הלב הטהור של אהרן הכהן הגדול אשר אלקי ישראל מגלה דרכו את דברו” על ידי האורים ותומים” להחיות ולהנחות את עמו ישראל בהליכות הציבור (שמות כח” יומא עג)” ומכוחה של ברכת השבת הקרובה שבה נפגוש את ‘מור דרור’ – ‘מרא דכיא’ – שהוא בעצם מרדכי היהודי (שמות כי תשא ע”פ תרגום אונקלוס) – נפגוש את החופש האמיתי.
לפי פירושם של ראשונים מדובר בחופש אמיתי של הצבי אשר רק בתנאי דרור הנוזל היוצא ממנו הוא מבושם באופן נפלא וראוי למשכן ולמקדש. אך בשעה שכופים את הצבי ללכת בתלם או אז הנוזל היוצא ממנו הופך מר” ולא כשיר לשימוש בקודש.
אשר על כן דמותו של מרדכי היהודי מזרע שבט בנימין מתגלה בעוצמת רוח הקודש שלו להיות חופשי באמת ולקדש שם שמים ולא להשתחוות לגאוותו של המן.
מרדכי ממשיך אפוא את דרכו של בנימין סבו” אשר לא כרע ולא השתחווה לעשו הן מפני שנולד בארץ ישראל והן מפני שעדיין לא נולד ולא נכח כשהשתחוו האימהות וילדיהן לעשו (מדרש רבה אסתר פרשה ז).
לפיכך” מרדכי הנלחם בהמן ממשיך ומקיים את הציווי ‘תמחה את זכר עמלק’ ומגלה בכך את עומק המוסריות האלקית של ‘נצח ישראל'” אינו מוכן להתפשר על המוסריות הזאת ואינו נכנע להמן הרשע.
גם השילוב הנורא בין המלך אחשוורוש לבין רשעות המן לא מכופף את מרדכי היהודי אלא אדרבא הוא מדרבן את אסתר המלכה להשתתף כפעילה מרצון במלחמת הקודש של הצדק האלוקי נגד האכזריות והריקבון המוסרי של המן-עמלק.
כיום” ממשיך ראש ממשלת ישראל את זקיפות הקומה של בנימין מרדכי היהודי ואסתר המלכה. בעמידה מול בית הנבחרים האמריקאי ומול העולם כולו” מתבררת באופן נוקב המוסריות של מדינת ישראל שאינה יראה ואינה מתקפלת מפני איראן ומפני משתפי הפעולה” בשתיקה או בפשרה” עם ציר הרשע.
“כל כלי יוצר עלייך לא יצלח” – כדברי הנביא ישעיה בפרק נד – וכל הקטרוגים והרפיונות וצרות העין” לא יעצרו את עם ישראל ואת מדינת ישראל מלעמוד על משמר ארצנו וערי אלוקינו ושום רוח זרה ומתיפייפת לא תמנע מאתנו להגן על העולם כולו מפני הרוע והרשעות ומפני שונאי האמת והשלום.
כולנו מגויסים באמת להמשיך את הדרך של דברי השלום והאמת של אסתר המלכה בדרישת הטוב לעמנו בדרכו של מרדכי היהודי” מתוך הבנה אמתית שעיני העולם כולו תיפקחנה להבין באמת את מסירותם ומוסריותם של ישראל. ואת כל הקנאה וצרות העין והרפיון והייאוש והכעס והאנוכיות” נסיר מאתנו” ונזכה כולנו יחד במהרה לאור חדש על ועִם ציון” בבית היהודי-הלאומי-האלקי של כנסת ישראל.