האם קטנים אינם “בני דעה”?

בש”ס מוזכר כמה פעמים שקטנים אינם “בני דעה”” ולכן אין תוקף למעשיהם. לדוגמה: חליצת קטן פסולה מפני שקטנים אינם בני דעה (יבמות דף קד ע”ב). “הכל סומכין… חוץ מקטן” מפני שאיננו בן דעה (מנחות דף צג א). קטנים פטורים מן התורה מקיום מצוות – קטן פטור מעונשים” וכד’.
חיוב קטן במצוות מתחיל בגיל 12 לבת ובגיל 13 לבן. מה המקור לכך? יש ראשונים שהוכיחו שהתורה מכנה בן י”ג בכינוי “איש”” ולכן הוא נצטווה בכל מצוותיה של תורה. אבל יש ראשונים שכתבו שגיל 12 לבת ו-13 לבן הוא גזירת הכתוב” כמו כל שיעורי התורה האחרים (שו”ת הרא”ש). כמה אחרונים הסיקו מכך ששיעורים אלו (12″ 13) תקפים רק ביחס לעם ישראל אבל לא ביחס לבני נח. החיוב של בן נח ב’שבע מצוות בני נח'” איננו מתחיל בגיל 13 אלא מרגע שיש בו דעת להבין את המצווה. אין זמן אחיד להתחלת החיוב אלא זה תלוי בהבנת הילד את המצווה. מכל מקום” ההנחה היא שהדעת באה לפני גיל 13. כך נקט ה”חתם סופר”: בני נח דלא ניתנו להם שיעורים” כל ששכלו שלם כראוי…דמסברו ליה ומסבר [= שמסבירים לו והוא מבין]” הוה גדול” ופחות מזה הוא קטן” (שו”ת יו”ד סי’ שיז).
ומכאן יש שהסיקו שגם ישראל קטן ששכלו שלם חייב ב”ז’ מצוות בני נח”” למרות שלא הגיע לגיל 13″ מפני שלא יתכן שחיוב ישראל במצוות יהיה קל מחיובן של אומות העולם” וכדברי חז”ל שאין מצווה שישראל פטורים ממנה ואומות העולם חייבות בה. כלומר” עם ישראל חייבים במצוות לכל הפחות כמו בני נח. לכן” כשם שבן נח קטן חייב ב-ז’ מצוותיו מרגע שהגיע לכלל דעת להבינן” כך גם ישראל קטן חייב בהן (אור שמח” איסו”ב ג ב). הגרש”ז אוירבך נקט כשיטה זו: “סברא הוא שישראל קטן שהוא פקח גמור” אף על גב שהוא פחות מבן י”ג… חייב בז’ מצוות של בני נח” דכמו שהיה חייב בהם לפני מתן תורה כך הוא חייב גם עכשיו” משום טעמא דמי איכא מידי דלישראל שרי [= וכי יש דבר שמותר לישראל] ולעכו”ם אסור” (שו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ לד). הוסיף הגרשז”א שלמרות שישראל קטן חייב ב”ז’ מצוות בני נח”” אין הוא נענש עליהן “משום דרחמנא הוא דחס עלי’ [= התורה חסה עליו] אבל לא לענין היתר ואיסור”.
הגרשז”א צעד צעד נוסף. חיובו של ישראל קטן ב”ז’ מצוות בני נח” מרגע ששכלו שלם מעיד שקטן עשוי להיות “בר דעת” לקיים מצוות טרם הגיע לגיל 13. גם דעת של ילד קטן מספיקה לשם קיום מצוות” אבל גזירת הכתוב היא שיתחייב במצוות רק בהגיעו לגיל 13. מכאן הסיק הגרשז”א שנער שיש לו פיגור שכלי חייב מן התורה במצוות אם יש לו דעת כמו ילד קטן ש”שכלו שלם”. הגרשז”א מפרט: הדעת המינימאלית הדרושה היא “דעת כמו פעוטות” ויודע שהקב”ה נתן לנו תורה ואנחנו מקיימים מצוותיו” דשפיר חשיב [= שהוא נחשב] כבר דעת לענין קיום מצוות”” כלומר: דעת של ילד בן 6!! התורה גזרה שילד בן 6 פטור מן המצוות” אבל בהגיעו לגיל 13 הוא חייב במצוות גם אם דעתו לא התפתחה ונשארה ברמה של ילד בן 6. בדומה לאמור לעיל” הוא חייב במצוות אבל לא נענש עליהן.
אפשר להוסיף שזהו טעם תקנת החכמים לחנך ילדים בני 6 ומעלה למצוות. התורה פטרה אותם מקיום המצוות למרות שהם מסוגלים לכך. באו חכמים וחייבו אותם במטרה להרגיל אותם למצוות. אילו לא היו הילדים מסוגלים” כיצד חכמים הטילו עליהם משימה בלתי אפשרית!! אלא” ילדים קטנים אכן מסוגלים.
מכל המהלך הזה” עולה בבירור המסקנה שהתורה וחז”ל לא זלזלו ביכולות השכליות של ילדים קטנים וב”דעתם”. הם מסוגלים לעמוד במשימות רוחניות נכבדות. הם אינם חסרי דעת.
יש מגדולי ישראל שפקפקו בחידושים הנ”ל. הם טענו שקביעת התורה שהחיוב במצוות מתחיל בגיל 13 איננה גזירת הכתוב ללא טעם. היא מעידה שלשם קיום מצוות התורה דרושה רמה גבוהה של “דעת”. “להתחייב במצוות יש צורך לא רק בהבנת המצוות ועשייתן בדעת” אלא בכושר שיפוט והכרעה תוך אחריות על הנעשה… מלבד החכמה והידיעות הבסיסיות יש צורך בנסיון חיים ובשימוש בפועל בידיעות ובדעה כדי שתתגבש דעת בעל כושר שיפוט ואחריות” ולזה נצרך הקטן לגדול עד 13″ (שו”ת בנין אב ח”ד ו)”. וכשם שישראל קטן לא נענש על “ז’ מצוות בני נח”” כך הוא לא נצטווה עליהן (שו”ת מנח”א ח”ב סי’ מח).
נדמה שהמחלוקת הנ”ל איננה מבטלת את המסקנה החינוכית. ילדים קטנים אינם גלמים. גם אם “דעתם” היא עדיין חלקית” אין להתייחס אליה כחסרת משמעות. ממצוות הם אמנם פטורים אבל לא ממשימות רוחניות.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.