חינוך להיות ולא להיות

מרוב שיעורים של הנחיית הורים” אנחנו כבר מבולבלים ולא יודעים איזו ‘שיטה’ ליישם” האם לקבל את העצה הזאת או העצה ההפוכה – פעם אומרים לנו להיות סמכותיים ופעם אומרים לנו להכיל את הילד…
המלט של שייקספיר טעה כשטען ‘להיות או לא להיות'” ואנחנו אומרים שזה אפשרי” ועלינו ללמוד ‘להיות ולא להיות’. גם וגם. אדם מתעורר לפעמים באמצע החיים ושואל את עצמו: מה קורה לי? התייבשתי… חסרה לי חוויה” אין לי תפילה” איפה השורשים שלי” אין לי מקום” אין לי שלווה” חסר לי מקום שטוב להיות בו… כאילו הכול רץ מהר” גם המילים רצות” ומרוב רצון לְרַצוֹת אני לא יודע מה הרצון שלי” מרוב מודעות עצמית לא רואה את הדעת” את החיבור האמתי לחיי… מרוב ריצה אני לא זוכה ל’מרבה ישיבה מרבה חכמה’. מרוב דיאטות אני לא מחובר לגוף” מרוב עצות לזוגיות טובה לא פוגש באמת את אשתי/בעלי …
אלא שעלינו לבנות שתי הנהגות מקבילות: אחת נמוכה ואחת עליונה. הראשונה תלויה בהבנה” במודעות” בקניין מידות” במצוות” ובכל מה שקשור לניהול חיי היום יום: בניין” תכלית” מטרה” אסטרטגיה” אבני דרך” השקעה” משאבים” תוכנית ולוח זמנים…
אבל יש הנהגה עליונה שדורשת ממך להיות דווקא ב’היסח הדעת'” להיפגש עם ההווה” ללכת לאט” לשתוק” להתבודד” לאפשר למציאות להפתיע אותך. ליצור קיימות” תפילה” ליצור יצירה” חיבור אוהב” זמן איכות… פשוט” לחיות! ההורה מספר סיפור לילדיו: אין זו מצווה ולא עברה” אלא רשות: ושם אתה מוכיח מי אתה באמת. על מה אתה מדבר” מה החלום שלך” מה העיניים שלך מבטאות” מה האווירה שאתה משדר גם בלי מילים… הילד ניזון כמובן מן המוסר ומן התורה שהוא לומד אבל בעיקר מ’להיות'” ניזון מ’רצוא’ אבל בעיקר מ’שוב'” הוא ניזון מהתורה שאתה לומד או מלמד בביתך” אבל בעיקר מהתפילה שלך” ניזון מהדיבור שלך אבל בעיקר מן השתיקות האוהבות והחמות שלך…
לדעת להיות וגם לא להיות.