באיזו ‘אמת’ אלוקים חפץ?

האמת והאדם. בעת בריאת העולם מספר המדרש (ב”ר ח” ה)” התנגדו חלק ממלאכי השרת לבריאת האדם. “אמר רבי סימון בשעה שבא הקב”ה לבראת את אדם הראשון” נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים” וחבורות חבורות” מהם אומרים אל יברא” ומהם אומרים יברא”. המלאכים שייצגו את ה’אמת’ טענו “אל יברא שכולו שקרים”. שכן לעיתים ממציא האדם ‘אמת’ כדי להצדיק את מעשיו. אם העולם בנוי מאמת” איך ייברא אדם שסוטה מהאמת?
המדרש ממשיך” “מה עשה הקב”ה? נטל אמת והשליכו לארץ הה”ד (=זה שכתוב) ‘ותשלך אמת ארצה’ (דניאל ח” יב)”. מדוע הגיב הקב”ה הגיב בדרך זו? לכאורה טענת ה’אמת’ נכונה” האדם מלא בשקרים. אדם הראשון הסיר את האחריות מעל כתפיו והאשים את חוה. וקין” במקום להודות בפשעו” ניסה לברוח מאחריות ואמר “השומר אחי אנוכי”. יש כאן טענה שראוי להתמודד עמה” מנקודת מבטה של האמת. מה ערך לאדם אם הוא נוטה ‘להגמיש’ את האמת לפי רצונותיו?
שני סוגי אמת. רבי נתן תלמידו של רבי נחמן משיב על השאלה באמצעות רעיון עמוק” שישנם שני סוגים של אמת. יש אמת הרסנית שרואה עצמה כאמת המוחלטת והיחידה ושוללת כל דעה או השקפה השונה ממנה. אבל יש אמת מתקנת ובונה” המבינה שיש נקודות של אמת וטוב גם אצל אחרים” ומצמיחה אותם. אמת זו גדולה מספיק להכיל בתוכה את כל נקודות הטוב שקיימות” היא מאמינה שצריך לקבץ יחד את כל החלקים הנכונים לקבלת התמונה הנכונה.
האמת שהתנגדה לבריאת האדם היא מהסוג הראשון. רבי נתן אומר שהקב”ה אינו חפץ באמת כזאת שמעדיפה להרוס במקום לבנות” לשלול במקום לראות את הטוב ולכן הוא נטל את האמת והשליכה לארץ. הקב”ה חפץ באמת שנותנת מרחב לאחרים” ומסוגלת לחשוף את האור והטוב שבכל דבר.
“אך השם יתברך אינו חפץ באמת כזה” והשליכו מעל פניו וזרקו לארץ” כי השם יתברך חפץ באמת כזה שהוא לקרב ולא לרחק” כי דיקא בעולם כזה שהוא מלא שקרים” כשאחד מתגבר וזוכה לנקודת האמת זה יקר אצל השם יתברך מאוד יותר מהכל” (לקוטי הלכות” רבית ה’).
ומדוע השליך הקב”ה את ה’אמת’ דווקא לארץ? ייתכן כי האמת הייתה בשמים” מנותקת מהמציאות” והעדיפה להישאר בתור אידיאה ולא להתלכלך בחיי המעשה. לכן הקב”ה נטלה והשליכה לארץ” למען דעת שהאמת אינה רק בשמים כמציאות רוחנית אבסטרקטית” אלא נמצאת בכל מקום” גם בארץ. הקב”ה חפץ באמת כזאת המסוגלת להעלות מן הארץ את נקודות הטוב והאור ולכן נאמר “אמת מארץ תצמח”” דווקא מהארץ.
מחלוקות
רבי נתן מזהיר מפני אמת קיצונית השוללת דעות שונות: “ומזה נשתלשל מה שלפעמים חולק אחד על חברו ומרחקו ביותר” מחמת שנדמה לו על פי ה’אמת’ שלו שחברו נוטה מדרך ה’אמת'” שמזה באים כל המחלוקות שבעולם”. אמת כזאת השוללת אחרים” אינה אמת רצויה. לא חייבים להסכים עם דברי הזולת” אך אין להרחיקו או לפגוע בו.
רבי יהונתן אייבשיץ אומר שמחלוקת לשם שמים היא כאשר החולקים יודעים לאהוב ולכבד זה את זה למרות חילוקי הדעות: ו”הם אוהבים גמורים בלב ונפש” זהו אות שמחלוקתם לשם שמים”. (יערות דבש ח”ב).
המהר”ל מפראג מלמדנו שהאמת אינה רשאית לפגום בשלום: “האמת והשלום אהבו. פירוש: לאהוב האמת הוא דבר ראוי” אך שיהיה השלום עם האמת ולא ידחה האמת את השלום” (חידושי אגדות יבמות י”ד” ב).
דימוי עצמי
רבי נתן מתרה “ולפעמים מקטרג האדם על עצמו ומרחק את עצמו מהשם יתברך גם כן על ידי האמת שלו” מחמת שהוא יודע בעצמו האמת שהוא פגום ומרוחק מאוד” ועל ידי זה מתיאש בעצמו”. ביקורת עצמית” חשובה והכרחית ומראה על בריאות נפשית ורצון לצמיחה אישית. היא רצויה בתנאי שמטרתה היא תיקון והתקדמות” אך כשהיא מביאה לידי ייאוש ופסימיות” אין היא רצויה ומרחיקה את האדם מעצמו ומאלוקיו. כדברי הרב קוק “צריכים לצפות לטהרה ולקדושה” ולא להתייאש” ולא ליפול כלל בכל מה שיעבור” אפילו נחש כרוך על עקבו” לא יפסיק” (יש לך כנפי רוח עמ’ קלט).
הרב קוק מלמדנו גם לראות את הדברים בפרופורציה” “כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בווידוי העוונות” כן … לפרקים תמצא תועלת לעבדי ה’ ישרי דרך ג”כ בווידוי המצוות” למען ישמח בהם בלבבו ויחזק ארחות חייו בדרך ה’ ” (עין איה ברכות ב 315).
ותהי האמת נעדרת
להבחנה זו בין שני סוגי ה’אמת’ משמעות מיוחדת כיום. במסכת סנהדרין (צז” א) נאמר ש’עקבתא דמשיחא’ תתאפיין גם ב”והאמת נעדרת. שנאמר (ישעיהו נ”ט) ‘ותהי האמת נעדרת’. מאי ותהי האמת נעדרת? אמרי דבי רב: מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה”. אין הכוונה שלא תהיה אמת בכלל” אלא שהאמת תהיה מחולקת לעדרים. אין קבוצה אחת שכל האמת רק אצלה” אלא שחלק מהאמת נמצאת בכל קבוצה וקבוצה.
הרב קוק מדריך אותנו שאם ברצוננו להגיע לאמת” תלמד כל קבוצה מהטוב שבשאר הקבוצות. “נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי” לא בשם מפלגתי ומחנתי. נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן ומה לקבל מהאור והטוב זה לזה” (הרב קוק” מאמרי הראיה ‘מסע המחנות’).
לתגובות: natanorot@gmail.com