תורת האבולוציה בבית ספרנו?! (ג)

הראי”ה קוק זצ”ל זיהה יסוד אופטימי בתיאוריית האבולוציה” “כי איך אפשר להתייאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה”” אפילו המציאות החומרית איננה סטאטית אלא משתכללת.
אבל הרב מזהיר מפני ההשפעה המסוכנת של תיאורית האבולוציה על ההשקפה המוסרית של האדם. המחשבה שמוצא האדם הוא מהבהמה ושהוא הגיע לאן שהגיע באמצעות תהליך התפתחותי ארוך” עלולה להביא את האדם להסתפק בנורמות מוסריות נמוכות ואפילו להצדיק את כניעתו ליצריו ולתאוותיו. מדוע? מפני שאם “יסודו [של האדם] הוא בהמות ופראות גסה” אזי גם השמירה על רמה מוסרית נמוכה היא הישג ניכר – “כמה מוסר שימצא בקרבו… הוא די והותר ורב מאוד מהנדרש מיצור שכמותו”. כלומר” התיאוריה האבולוציונית עלולה להצדיק התרשלות מוסרית. אם מוצא האדם הוא מ”לא-כלום”” כמה אפשר לדרוש ממנו?! אם האדם הוא “קוף משופר”” יש לו לגיטימציה לתאוות ולפורקן היצרים. בלשון אחרת” אמונתו של האדם שהוא נברא בצלם אלוקים מטילה עליו רף גבוה של חובות מוסריות. אבל” אם האדם בא מהקוף” הוא עלול להרשות לעצמו להתנהג כקוף!
לכן טוען הרב שאין לקחת את תורת האבולוציה לכיוון העבר (= להביט על מוצא החיים” ולהסתנוור מההתפתחות) מפני שזה מביא את האדם לרפיון מוסרי ומשחרר אותו מאחריותו המוסרית. את תורת האבולוציה צריך לקחת אותה לכיוון העתיד: “ההשקפה של ההתפתחות ביחס לעתיד היא מרוממת ומעלה את האדם”. האמונה שהאדם איננו יצור סטאטי אלא מתפתח” מאפשרת לנו לצייר דמות של אדם שהיא גדולה מבחינה רוחנית ומוסרית מהאדם שאנחנו מכירים. תורת האבולוציה מאפשרת לנו להניח שמגבלות שונות של הטבע האנושי אשר מצדיקות חולשות מוסריות” עתידות להיעלם. מחשבות מסוג זה מעוררות מוטיבציה להתקדם ולהתעלות” לשאוף להתרוממות מוסרית.
נוסף לכך” חסידי האבולוציה העתיקו את המודל ההתפתחותי מעולם החי לעולם המוסר” וטענו שגם המוסר האנושי התפתח וגם האמונות הלכו והתקדמו במהלך תולדות האנושות. בספר על הפילוסופיה של הדת שחיבר חסיד של תיאוריית האבולוציה” נטען שהאמונה הדתית עברה תהליך אבולוציוני מן הנמוך אל הגבוה: ראשיתה בפוליתאיזם (= ריבוי אלים)” המשכה במונותיאיזם (= אמונה באל אחד)” שיאה ופסגתה באתיאיזם (= שלילת קיומו של האל). לכן” חסידי האבולוציה זלזלו במוסר התורה ובנביאי ישראל. בהתאם לתורת האבולוציה” התנ”ך משקף שלב אבולוציוני נמוך בתרבות האנושית. בכך ניתנה הצדקה לבוז באמונה בה’ ובמוסר התורה.
הראי”ה קוק לא דחה על הסף את הנחת היסוד שהאנושות מתקדמת ומתפתחת ברמתה המוסרית. האדם הקדמון היה פרימיטיבי ושפל” לא הכיר במוסר הבסיסי ביותר” וחי על רצח ושוד. האנושות התקדמה בצעדי ענק” לא כולה אבל חלקים רבים ממנה. אין להכחיש זאת. אבל” טוען הרב” יש להבחין בין ההמונים לבין יחידי הסגולה. ההמון היה בעבר נבער מדעת ומשולל כל מוסר” ובמהלך היסטורי ארוך הוא התפתח. לכן הקביעה שההמון בימינו נמצא במקום הרבה יותר טוב מאבות אבותיו היא נכונה. אבל יחידי הסגולה אינם כפופים לחוקי ההתפתחות של האנושות. מידי פעם במהלך ההיסטוריה האנושית” פרצו יחידי סגולה שזכו לגילויי רוח מופלאים שאין כל בריה מסוגלת להשתוות להם. למרות התפתחותה” טרם הצליחה האנושות לטפס לרום ההארות הרוחניות האדירות שהתגלו על ידי יחידי הסגולה. הופעת תורת ה’ בהר סיני הקדימה את זמנה” לא רק לפני כמה אלפי שנים” אלא גם בימינו. האנושות התקדמה ועדיין מתקדמת אבל היא עדיין רחוקה מאוד מהמוסר של התורה.
הסקירה הקצרה הנ”ל על תורת האבולוציה ועל עמדת חכמינו אליה” היא הקדמה לדיון החינוכי האם נכון לחשוף את תלמידינו לתיאוריה זו. ועל כך במאמר הבא.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – leavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.