רוח הלוחמים

בזמן שיהודי נקרא להילחם על ארצו ולהגן על חיי תושביה” הוא שרוי במתיחות עליונה של מחשבה ופעולה. בהיותו נתון בסכנת מוות מתמדת הריהו מרוכז בבעיות היסוד של קיומו וקיום עמו. מעסיקים אותו ערכי אמונה ומורשת דורות” ייחוד עמו והזיקה לנחלת אבותיו. הוא מבקש לשאוב ידיעה” הכרה וחוויה ממקורות הרוח של עמו. כאן רואים את חזון הנבואה בהמחשתו: “וזרקתי עליכם מים טהורים… ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם” . התעוררות הנשמה היהודית אצל רבים” מעידה שבמלחמה זו [מלחמת יום כיפור] חלה התקדמות להבנת חבלי הגאולה של כלל ישראל. מכאן גם הגבורה המפליאה שגילו חיילים מן השורה בבלימת נחשולי הטנקים של האויב. מלחמת יום הכיפורים גילתה את העם הלוחם בהכרתו היהודית העמוקה. בספר החינוך ” על הפסוק “אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם” ” לאחר שמבאר את החובה להתגבר כנגד האויבים ולעמוד בפניהם” הוא כותב: “משורשי המצוה” שיש לכל אחד מישראל לשום בשם יתברך מבטחו” ולא יירא על גופו במקום שיכול לתת כבוד לשם ברוך הוא ולעמו”. מעשי הגבורה המרובים של חיילי צה”ל במלחמה זו” שלא היו כמותם בעבר” עדים הם ללחימה אמיצה ונאמנה ביותר על כבוד ד’ וישראל .